Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1890-01-01 · 1 (1890) · p. Seite 301

301 שקידש את השם ברבים ועמד בניסיון ולא רצה לחלל את ברית אכותינו ומסר נפשו על קדושת השם בשכר זה תהא נשמתו צרורה בצרור החיים וכר הוכרה לנשמת הצדיק כמוהר״ר זכרי׳ סנ״ל וצ״ל אשר הלך לעולמו הטוב יום נ׳ כ״ב תמוז תךד״ל תנצב״ה אל מלא רחמים שוכן רמים. המציא מנוחה נכונה לעולמים. במעלות טהורים צדיקים וחכמים. לנשמת פועל צדק הולך תמים. אשר בנה בית הכנסת לתלפיות. לכבוד המקרה במים עליות. מנהיג הקהלה כתום לבבו וכפיים נקיות. מצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ובריות: איש נכבד י מורינו הרב ר׳ זכריה זיכה מכה. בן החבר ר׳ יששכר הלוי עשה ככה. גבול אלמנה הציב עמה ברכה. די והותר הביא.לכל המלאכה: | הגדיל לעשות צדקתו עומדת לעד. ובנה אצלו ציון לחכמים בית ועד. זרוע נטויה חשף להם עזר וסעד. חבורה תחת חבורה תמיד מטיבי צעד: טרף נתן ליראים משאת וארוחה. ידים רפות חוק לתור להם מנוחה. כמדבר ביתו היה לרוחה פתוחה. לעניי ארץ ישראל גובר בעין פקוחה: | מי כמוהו נדיב לב נחפשה ונחקורה. נתן יין לקידוש והבדלה ושמן לאורה. סמוך לבו נאמנה את אל רוחו טהורה. עניו ושפל רוח אוהב מצות ותורה: פתו אכל בטהרה רצופים כמה שנים. צדקות עשה בלב שמח ייטיב פנים. קדמו עיניו אשמרות בשבחות ורננים. רוויי לענה להברות לחמו נתן מים נאמנים: שאר מעשים אשר טוב בעמיו עשה. תנות מי יוכל בכל יום מצות פשה. לכל דבר שבקדושה על כספו לא חסה. מצוה קלה כחמורה לא נדרסה: לכן בעל הרחמים הוא הקים שני עמודים. ובידו חבילות שאר מצות יחד צמודים. עץ חיים למחזיקים הבטחת ושאר יעודים. יוכה לרב טוב צפנת לשאר לשומרי פקודים: והיתד- כבוד מנוחתו. והשביע בצחצחות נפשו ונשמתו. לחזות בנועם י״י ושכינתו. ולדור דורים יעמוד לנו זכותו: אמן.