Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1889-01-01 · 1 (1889) · p. Seite 111

111 er entgegnet ihm, תיסתריניה du — ihn; יזוגיניהJ) er soll ihn ernähren, Kidd. I 61° ob.; נקטליניה wir töten ihn; ניהביה wir geben ihm u. s. w., Keth. XII 35a; impt.: הביה gib ihm 11. s. w.; פייסיה;אודעיה besänftige ihn, ßer. IX 13d. infinitiv: Peal. מיגמליניה ihm erweisen, Sanh. VI 23°; מישפכיניה ihn ausgiessen, Ter. VIII 45®, (Parallelst. 2;מיעבדיניה;(מישפביה) Pael: Die ältere Weise, das Suffix in den Inff. der abgeleiteten Stämme an die mit der Abstraktendung m gebildete Form zu fügen, kommt im j. T. nicht mehr vor. Das Suffix angehängt a) an :מ״קטלא מפייסיה Schabb. 13® u.; * * 3) b) an das dazugehörige Femininum im Status emphaticus: מתקנתה (ohne Jod), Dem. VII26 a; מפייסתיה, Dem. 122 a; מנחמתיה ihn trösten, ib.; מבקרתיה ihn besuchen, Ter. VIII 45®; Chag. II 77b, baba b. II 13b m.; משחגתיה ihn erwärmen, Schabb. I4b; מהתנתיה, Sota IX g. E. 24«;4) Afel: מדלקתיה ihn anziinden, Schabb. XVI 15d; מוקרתיה ihn ehren, bab. m. II 8d ob.; מיפקתיה Schabb. XIV 14d ihn herausfüliren; מיעברתיה ihn fortschaffen, Abod. sar. II 41a; מיקמתיה ihn aufrichten, Kilaj. IX 32°. 2) An das Verbum mit Endung: Perf.: יהבתיה sie — ihn; פסקתיה sie schnitt ihn ab; תבעתיה sie forderte ihn auf, Ter. VIII 46b; נשקתיה sie küsste ihn, Erub. VII 24d ob.; טלקתיה sie warf ihn, Schek. VII 50® u.; חטפתיה sie riss ihn fort, ib.; קטלתיה ich — ihn; קיימתיה ich habe ihn (den Lehrsatz) erklärt (eig. festgestellt), Maasr. V 51d; סבירתיה ich 4) T. Ps. I4. תד&גו דוח) תשקפעיד! עלעמ*א). a) Unrichtig ist die Verknüpfung des Suffixes ניה mittelst ) an den Inf. Peal statt mittelst מיחנקוניד. :י ihn erdrosseln, Ber. II 5 a;׳ מיקטלוניה Ned. III 37 ß m.; .מישתקוניד ihn zum Schweigen bringen, Ber. VII llß (2 mal). מיגמ^וגי mich gewöhnen, Sanh. VI 23 c ra. 3) Dass die Stelle intakt, wird von Prof. Nöldeke bezweifelt. 4) vgl. S. 10 Anrn. 3.