Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1888-01-01 · 1 (1888) · p. Seite 6

הקדמת המעתיק בכ״י פאריז 1190 הדר משכיל בהדרת מלאכי רום. ושפלי עם כשגהבים וקופים: כבית1) מדרש דרוש משכיל וחכם. וישרי לב גקיי גוף וחפים: ובשוקתמצאהזוללוסובא.ומלעיגים וילדי גפרורים(?) ומה אאריך להפרידם והגה כ חלוף אור וחשך גחלפים: עדי נשפי גבון לבב נהוגים וגגהי כל חסר מדע גשפים: אחר הציץ ונפגע, גפל מן הגג ונתקע, שקעוהו עוביו, גגעוהו זדוניו, רקרקוהו פעליו, גגואלו שולי מעיליו, ושפע[י] מאוייו, צמתו בבור חייו, שם בבור שאונו ירד אחריו זמנו, למצא עונו, לשנוא בגדי הבלו, לבשוהו מעילי מעלו, יעטהו שריו ונכבדיו כבדוהו, רוזגיו ויועציו האמירוהו, ומה לעשות אליו ונביא הקימו על שקריו, ורופא העמידו מנגעיו ולפושעים יפגיע, ובכל אשר יפנה ירשיע, ועודנו מתהפך בתחבולותיו, במעלות מהתלותיו, אמר בלבו הן ראיתי זרע קדש משכימ[ים] על פתחי חכמי האומות על אורות חחלואיהם, ותחלואי בניהם ובנותיהם, ולוקחים כל רבר מידם באין מבין, אשר לא, ירעו מה הוא, ובין טמא וטהור לא הבדילו וברוב מרקחיהם ימזגו מיני השרף ביין ובשר טמא וחלב ודם יבא בהן, ואין אחד מהם נמלט או מאסור או מנעול, על כן באתי להעתיק בלשון הקרש כל ספרי החכמה ■ אשר השגתי בידם מחכמת הרפואות וכל הנבחר מספרי המלאכה, ואלה שמות הספרים אשר השלמתי העתקתם שנח י״ז וי״ח וי״ט למחזור רס״א. הספר הנכתב ראשון מן החכמה הוא ספר חגואן, והוא ספר מבא אל הספר הנכבד מן גאלינום הנקרא טגני, וגם הוא מבוא לשאר ספרי החכמה, וחכמי האומות קראוהו גואנים. [ב] והעתקתי אחריו ספר טגני וקראתיו ספר המאסף לכל המחנות וכן משמעו. [ג] ואחריו ספר אגור אל החכם החסיד אבקראט הוא האוגר בטעם קצר ענין רב ונקרא בלשונם אנפורשמיש, וכלו מחמדים, ועשיתיו באלפא ביתא למען ינוח וישכון בלב משכיל, *) כן נדפס ג״נ ברשימת כ״י פאריס וצ"?* בבית.