Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1888-01-01 · 1 (1888) · p. Seite 106

106 Steinschneider und Neubauer. כלא אלמי גזי. ומה [ומא .I] נקדר נקול לך אבחר מן דא. ע״ב;, וזה ביאורו בלה״ק. דע כי הבל יכל והחלק חלק וא״א לי לגלות לך יותר על זה. כלומר כל אשר קשר אח נפשו בכלל הכל שהוא הש״י ... והחלק חלק ר״ל אשר דבקה נפשו בהבלי הער הזה ... נפשו בו תדבק . . . Der arabische Spruch ist nach Wenrich (p. VII) zu erganzen; die Erklärung ist ebenfalls dort richtiger gegeben. Auch in christlichen Kreisen giebt es ähnliche Legenden; z. B. ein Pariser Professor beschwört seinen Schüler vor seinem Tode, ihm vom Jenseits Auskunft zu geben. Derselbe erscheint im Mantel von Pergament mit Sophismen beschrieben, mit Höllenfeuer gefüttert (Jacob de Voragine, Legenda aurea ete. bei M. Landau, Quellen des Decamerone, 2. Ausg. S. 248). Der Unterschied der Auffassung ist charakteristisch. (Ersch u. Gr. S. 49.) Ueber Excerpte aus den מקאמאת טוביה s. Verz. der Berliner HSS. S. 78 und aus Cod. Shapira 102, Hebr. Bibliogr. XIX, 131 Anm. 2, wo darauf hingewiesen ist, daß auch Jedaia Ha-Penini's Oheb Naschim beginnt: נאט טוביה; die Gedichtchen sind aber in der Ausgabe, in der Jubelschrift zum 90. Geburtstage von Zunz (1885), nicht zu finden. 8t. Der Hymnus יחיד באחר ייצא משניט (Zunz, Litg. der syn. Poesie, p. 480) hat in der Sammelhandschrift der Bodlejana Opp. add. qu. 127 (Neub. n. 2343, beschrieben in dem Letterbode II, III) fol. 55, folgende Ueberschrift כרכו אל המשורר החשוב ר׳ יוסף בר׳ יהודה נב״ת. Es folgt der Commentar wie in Hschr. De. Rossi 166 (Zunz 1. c.). (Vgl. über diesen Josef b. Jehuda H. B. XIII, 42, 113, nicht XII, wie XV, 108 durch einen Druckfehler angegeben ist. St.] (Ersch u. Gr. S. 49—50.) Hschr. Günzburg (Paris) Nr. 821 enthält einen טירור mit Comm., דינים und פיוטים Perg. und Papier fol.; zu אבות: a) ר׳ עקיבא אומר מי שמרבה שחוק וחתול ואינו מתישב בדעתו סופו כא לידי עבירה, מסורת פ׳ הרב רבי׳ יצחק בר ראובן ז״ל סימגין שארם עושה לתורה הם מעמירין אותה בידו שלא תשתכח והר׳ יוסף בר י ה ורה ז״ל פי׳ מאסורת באלף מלשון יריך