Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1888-01-01 · 1 (1888) · p. Seite 98

98 A. Epstein. 6. Die Fabeln des Sophos. Auch diese Fabeln lagen dem Ber. major vor. Unser Ms. S. 72 bringt folgende Fabel: ,(Gen. 20, 2) להלן כתיב וישלח אכימלך ויקח את שרה וביצחק לא מצינו ששלח ליקה את אשתו. מלתא אמרה דנכית ליה חד כר סיב סגי ולא מצי (l. חיורא חבלא מדחיל ליה. אסא (אריא הוה תתכסי1) נפשיה כצניעותא צבי הוה דניחי/ ואבריה נפשיה אחיד /(t• וגפל למערתא ובל חיותא דאתיא הוה דנסטריה (רנסעריה הוה ליה ואבליה. אתא תעלה וקם לבר אמערתא ושייליה להיכן א״ל אריה מטול מנא לא Xt. אנת מרי(קאים •1) מרי קודם (קורים קריב את לותי ולא עיל אנת למערתא? א"ל תעלה אלולי דחוי אנא עקבתא דסגיאי ראעלן בתרעא ודנפקין ליתנא חזי עייל הויתי. מלפא דין: דנש (דאינשי •1) רחד זמן גדיש לון אולצנא/ מן דחזון קינדינוס מפטסון(טפסון.*) וערקון מיניה. בך אבימלך ע״י שלקה על לקיחתו שרה לכך לא לקח את רבקה. Dies ist dem מתליא דסופום entnommen, s. Goldberg חופש מטמונים S. 58 und Landsberger, die Fabeln des Sophos S. 81. 7. Alte massoretische Notizen. Unser Ms. enthält eine im massoretischen Style geschriebene Angabe von Varianten aus der Bibel, welche Titus aus Jerusalem nach Rom gebracht, und die später in der Synagoge des Severus aufbewahrt gewesen sein soll. Ich veröffentlichte diese Relation in Grätz' Monatsschrift 1885 S. 337. Eine Abschrift davon fand Dt׳. Neubauer in einer Pariser Handschrift und veröffentlichte dieselbe in der erwähnten Monatsschrift 1887 S. 508. Ueber תקון מופרים zu Ps. 22, 17 vergleiche Pugio S. 278 und 695 mit Grätz in seinem Psalmen-Commentar zur Stelle. Wir können als Resultate dieser Untersuchung annehmen: Es hat einen großen Bereschit-rabba gegeben, aus welchem am Ende des 13. Jahrh. von Martini, dem Verfasser des Schibole diesem Puncte. S. Revue des Etudes juives t• 11 p. 277. — Die Sage wurde später aus dem Syrischen ins Hebr. übertragen und so schon von Tosafot Aboda Sara Itw citirt. 0 Viehfutter heißt im Syrischen «t», davon דנתנסי sich ernähren. S- Landsberger.