Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1887-01-01 · 1 (1887) · p. Seite 1

פירוש רשב״ם למסכת עבודה זרה מדף ם׳ עד ס״ד. *) (דף ס׳ ע״א.) חבית, של תרומה. שניקבה מפיה, של מעלה, פי חבית למעלה. מצרה טהורה מכאן ומכאן, וקילוח יוצא לאיבוד דרך אותו נקב והיין של שאר הצדדין טהור כלישנא קמא דרב פפא דסתם ברזא בצריח. ולאידך ל ישנא דאמר ער בחא חמרא אסיר אע״ו. רגבי טומאה טהור מכאן ומכאן, יין נסך המיר ואסרינן חמרא עד ברוא. ור׳ אמר לי א) רכל היין איסור בשתייה אפילו מברזא ולתחת דהלכחא כרבים, ודר' יהודה דשרי יחידאה הוא וליח הלכתא כוותיה, דרבים פליגי עליה. וכל שכן שאם תחב עכו״ם הברזא שקור' *) פירוש רשב״ם למס׳ ע״ז מובא מבעל הרוקח וס׳ התרומה (הלכות יין נסך), ותמים דעים (הנדפס בתומת ישרים), והתוספות לע״ז; אבל לא נמצא ממנו זכר בשום ביבלוטיק. בהיותי ברומי קניתי קונטרס כ״י מן כ״ה דפי קלף בכתיבה מרובעת קדמוניה, והוא כולל פירוש רש״י (כפי המדורא הנדפסת) למסי עבודה זרה מדף נ״ב ע״ב מדבור: בקשו לגנוז דינרא הדרייגא עד סוף המסכתא, ואח״כ מתחיל פירוש רשב״ם מפרק ר' ישמעאל בזה״ל: סליק פירקא ומסכתא של רבנא שלמה מ״כ ריש מתיבתא. בפרק ר׳ ישמעאל, מפירוש רביגו שמואל, יאריך ימים גואל ישראל. — אמרתי להדפיס מה שאנה ה׳ לידי, עם הערות ותק וני הטעיות וההשמטות של הכ״י, ע״פ הנוסחאות של התוספות וסי תמים דעים, וכמו כן יש לתקן על פי הכתב יד הזה הטעיות שיש בתמים דעים. — התום׳ ע״ז ס״א ע״א ד״ה התם כתבו: וכן פירש רשב״ם בשם רש״י. ונמצא זה בכ״י ובסוף הענין כתוב: מר׳ (היינו מרבנו), וכן כתוב בהרבה מקומות; ולפי זה כתב הרשב״ם בעצמו את פירושו, ובכל מקום שיאמר מר׳ מוסב זה על רש״י. וקשה לי שהרשב״ם לא הוסיף אף פעם אחת מלת "זקני" כמו שכתב בפסחים ק״ז ע״א, ובבא בתרא פ״ה ע״ב, פ״ו ע״א, גם פ״ז ע"ב (עי׳ הד״ר ראזין רשב״ם10). ובתמים רעים סימן ק״ג מביא מפירוש רשב״ם: וכן הנהיג רבינו שלמה, גם כן בלא מלת זקני. ואפשר שאחד מתלמידיו כתב את הפירוש הזה ומר׳ מוסב על הרשב״ם, כי ידוע שתלמידיו כתבו לפניו תוספות (צונץ צוגא״ל32). . א) מכאן עד ונמצא העכו״ם זורקו לבדו והוא יין נסך, מובא בתמים דעים סימן ק״ח. כמה מאמרים השמיט והעירותי ע״ז במקומם. 1