Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1886-01-01 · 1 (1886) · p. Seite 39

39 בטחונו כמו שמפרש. .4 [בי מי אשר יחובר אל החיים!) יש בטחון] פת' כי מי הוא האדם שיחיה לנצח ולא יראה השחת ויחובר אל כל החיים ולא אל המתים כי בעוד שאדם חי יש לו בטחון אבל משמת אברה חקותו כמו שאמרו ישראל יבשו עצמותינו אברה תקוותינו נגזרגו לנו2) וכן הוא או׳ [כי לכלב חי טוב הוא מן הארי המת] .5 [כי החיים יודעים שימותו] לפיכך לב בני האדם מלא רע והוללות וסכלות בלבבם בחייהם שרואים שהכל למיתה הם עומרים בין רשעים בין צדיקים [והמתים אינם יודעים מאומה ואין עור להם שכר] שלא יהגה עוד מכל עמלו שעמל בעולם הזה לצורך העולם הזה. .6 [גם , אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אברה וחלק אין להם עוד לעולם :.י בכל אשר נעשה תחת השמש] פתי׳ בכל מה שעמל בעולם הזה לצורך העולם הזה ומאחר שכן שאין המתים נהנים מכל מה שעמלו בחייהם לצורך העולם הזה. .7 בעודך חי [לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך] פת' כי בדבר זה תרע שרצה אלהים מעשיך כשיתן הקרוש ב״ה בליבך ליהנות מעמל.! שעמלח בו אז תכיר שככר רצה האלה ים את מעשיך וכן הוא או'3) כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ורעת ושמחה ואומר4) איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד והשליטו לאכול ממנו ולשאת את חלקו ולשמוח בעמלו זו מתת אלהים היא. .8 [בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר]. .9 [ראה חיים עם אשה אשך אהבת וגו']. .10 [כל אשר תמצא ירך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה] ארבעת מקראות הללו ארבעתם פתרון אחד5) וכה פתרונם מאחר שאין מעשה וחשבון בשאול אשר אתה הולך שמה אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך ולבוש בגדים נאים ופוך שמן לעדן את בשרך שאדם המתאבל אינו סך בשמן כמו שמצינו בדניאל6) לחם המידות לא אכלתי וסוך לא סכתי וגם [ראה חיים עם אשד. אשר אהבת כל ימי7) הבלך אשר נתן לך תחת השמש] פת' בעולם הזה [כי הוא ג) Text אל כל החיים. Unser Autor erklärt wie die meisten Kommentatoren das לי!-. 2) Ez. 37, 11 lies: ואבדה תקוחנו. *) Koh. 2, 26. 4) Koh. 6, 18. Der Vers ist nicht ganz genau citirt. 5) Ergänze 1הם?. *) Daniel 10, 3. 7) Text כ?1 ימי חיי הב?1 ך. 1