Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 96

96 Vorbemerkung. Vielleicht gehören diese Namen den Vorfahren des Lord Beaconsfteld an, welche bekanntlich in Venedig ihre Heimath hatten. Was in den §§ 39—41 anempfohlen wird, ist auch in folgenden Epigrammen, welche auf die Schrift ibn Esra's יסוד מורא, hier ס המצות genannt (vgl. Zunz, Litteraturg. S. 491), in einer handschriftlichen Sammlung der Angelika zu Rom folgen, poetisch ausgedrückt: אז נקרא שר 1k טפסר בעלות מדור, יתעל רופא מזג דברי חן לא יחסר נדרי שפה גם נדבות פה נחלת שדה או עיר מבצר ידור בית מלא כל טוב בראותו כי מדוד, הוסר ובסוד הליו מעליו שש אהבתי גם מן המצר יחל לגמר את ההלל גומל טובות על בל נוצר יעיד כי צור הסיר הליו קיימין בהיותו נאסר אומר כי אין דברי אסור אם אסרתי אין כאן איסור אם נדרתי אין כאן נדר בשתות יין ואכל בשר. הותר נדר מעיקרו חתן עברי אשר הקדיש קרואיו זכור כי משפט רופא כמשפט ועת צאתו כמו יתום ואין אב בעת באו ראש נשיא מכובד וכל סיון וכל תמוז וכל אב כבוד רופא ומעלתו באביב באלה יחליא השם ברואיו אנוש דע לך והתכונן ודע כי ועת צאתו כמו יתום ואין אב, ועת באו כמו נשיא מכובד ותקח יום ירצה פעליך שאל רופא שאל אל שואליך בשמיך ואבקת רוכליך. זכור כ• ישכחו חולים בקומם Dieses letztere Epigramm hat auch Prof. Kaufmann auf der Rückseite des Endblattes von Ibn Esra ם׳ המספרים in cod. M. K. 10 4° in Genf gefunden, wo der zweite Halbvers richtig lautet: ותקח אם ירוצה פעלך. Dukes hat bereits diese oder ähnliche Epigramme im Literaturblatt des Orients mitgetheilt.