Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 30

30 קשת ומגן אמור [כ״ד ע״ב] הרוח ענין אלהי, ואחר שדרך שאלה הזכיר הנפש, ולא דרך ספור, היה ראוי להפיק השואל שאלתו ולהודיע מהותה, והכל יודעים כי הוא ענין אלקי ולא חדש דבר ונשאר השואל במבוכתו• והס ב ם פור יה ם אומרים היהודים23 שואלים ממנו זה, וכשהשיב להם זה, 5 אמרו לו, הפתאים אומרים כך,24. והוא השיב25 אם יהיה הים דיו וכמוהו פעמים לא יספיק ליריעת האל, והד׳ כי מה שבא בספר מענין חכמות הטבעיות אין בו שום חידוש אלא סיפור דברים מוחשים מושגים לתלושי השכל, וזר שכתוב שם וז״ל26 הלא נשים הארץ מוכנת וההרים יתדות׳ ושמנו הלילה 10 לבושז2 והיום מחיה28 ושמנו שנתכם ממהר׳29 ובניני עליכם שבעה חיזוקים30 ושמנו נר ומעורר31 ושמנו השמים תקרה שמורה והורדנו 21) כמו אמרו ישאלוך מהרוח הממעט (!) הלוח מ מצום אדני׳ ולא הונן(!) מהם ניליעה אלא מעטים. ופס דף 120 (מיללער 60) ואמר נספר ישאלוך . מהמס אמול הרוס עניןרצוניי [צ״ל רנוניי] ולא הניא פס מהידיעה אלא מעט. 2315נראה להוסיף: היו 24סורה ב׳ 12. 25סורה י״ח 109 (עיין י״ו 18), ל״א 26. 26סורה ע״ח 6 עד 14 נהשמטס קצס דבלים׳ כאשל עפה כנר אנן רפד׳ וכן ניססו נכי״ל דף 115 ע״נ (מיללער 42): כמו אמרו הלא נשים [7] הארץ תקועה וההרים חקועים — [ונכי״ל דף 124 ע״נ (מיללער 77): מהם אמר שלא (sic) נשים האר! מוכנת (וגדפוס: מוכת, ונכי״ל דף 125: וזה שההכנה) עד אמרו׳ ואס״כ ססל] — וכמו אמרו 20 יעיין האדם המלאכים [צ״ל המאכלים] וכמו זה הלנה מאוד נאלקראן. ואולם הפסוקים אשר יכללו לאיות הבריאה לנד, כמו אמרו [סורה כ״ה 62] אשר שם בשמים מזלות ושם בס מנורה ולבנה מאילה׳ וכמו אמרו [פ״ו 6] הנה יעיין האדם מה שננרא מזה, וכמו זה אמרו [פח 17] הנה יעיינו אל המטרים (!) איך ננלאו, וכמו אמרו [כ״ב 72] אסם האנשים אשא משל ושמעוהו שאשר ידעו (!) זולת האל לא יבראו זבוב ואלו התסנרו בו — 25 [ובדף 131 ע״ב (מיללעד 103): אסם בני האדם אשא משל ושמועהו באשר יקראו תסס האל לא יבראו זבוב ולא [צ״ל ואלו] התחברו בו ואם ישאל(!) להם הזבוב דנד לא יבינוהו (!) ממנוי וכן הניא המחבר למטה׳ עיין הערה 45] — ומזה אמרו (sic) ספור אברהם ע״ה [ף 79] שהוא פנה לאשר ברא השמים והארץ, וזולת זה מהפסוקים אשד לא יספדו מרוב. ואולם הפסוקים אשר יכללו השתי ראיות הס רבים ג״כ, גם הס הרוב׳ כמו אמרו 30 [ב׳ 19] באו האנשים עבדו אדניכם אשר בראכם ואשד מפניכם [צ״ל לפניכם] עד אמרו לא תשימו האל אליל (!) ואתם תדעו .. . ואמרו [ב׳ 20] אשר ברא לכם הארך למצע והשמים למכסה [כאן חסר, ועיין למטה בדברי המחבר הערה 37], ואמרו [נ׳ 188] ויחשבו בבריאת השמים והארך אדוננו לא בראת זה בטל. וההמשך עיין אצל מיללער עי 43. 27סורה ע׳ית 10 (מובא ג״כ בכי״ל דף 125, מיללער 77), ועיין כ״ה 49, ו׳ 96, ולמעלה 35הערה 26. 28כן בכי״ל שם (ובדפוס: מחזה), והוא פסוק 11. 29בכי״ל שם: שכה, ובגליון: תרדמה, והוא פסוק 9. 30פסוק 12. 31נד ומעובד, והוא