Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 38

38 מפענח נעלמים ללשון עתה ולנועם זמירות בעברית ובארמית: גם האגרות גם השירים אשר בעברית ובארמית הם כלשון צחה ובששה נעימה. וביחוד אגרות ושירי ר משה בן עזרא בעברית ואגרות ושירי ר שמואל הנגיד ור׳ יצחק בן גיאת בארמית ובשיר ר שמואל 5הנגיד הרצוף בתוך מכתב תנחומים אשר לו ובקינת בן גיאת אצורות כל סגולות השיר וחמודותיו כאשר עיני הקורא תחזינה כבאור׳ עליהם. וימהרו אפוא בני הנעורים על שיחם לדבר צחות ולהנעים אגרותיהם חמירותיהם בעברית ובארמית. 10 לבאור מקצת מלות מספרי, קדשנו: 1) משיר: אמת על הזמן. אשר לדי משה בן עזרא נלמד שמלת: על בעברית טורה לפעמים הוראת מלת: לפי-כפי. יעוין על אדות זה ד,ערד, 11 למחלקת העברית. 5ג 2) באנרת: עורי צפון אשר לאחי ר׳ ברוך בר׳ יצחק ובאגרת: אשר דת אל. מפלוני אלמוני אנחנו רואים שמחבריהם חשבו חלבנה למפיק ריח טוב הפך דעת ח״ל. ופרשו אפוא את המלה הזאת בפירוש שונה מאד מהפירוש הרגיל. יעוין ע״ז הערה 62 למחלקת העברית. 3) כפורי זהב (עזרא א׳, זי) הם לדעת משה בן עזרא מחתות 20 העשויות לקטרת. כי כתב באגרת: לגביר דעות: כמור על הכפור. לתולדות חכמים: 1) אגרת רבנו חננאל לר׳ שמואל הנגיד וקינת ר יצחק בן גיאת על מותו מודיעות לנו בתולדות ר שמואל הנגיד ובנו ר יה וסף דברים אשר 25 לא ידענום עד הנה. גם שתיהן מעלות לשמים שיאם ומרימות כסאם ממעל לכוכבי אל. מרבות לספר מעשה תקפם וגבורתם בתורה ובכל דבר חכמת בינה ופרשת גדולת צדקתם וקדושתם בדרך אשר לא ידענו עוד. רבנו חננאל הדגול מרבבה אמר על ר׳ שמואל הנגיד שהיה שר הגמרא, ואוצר הסברא, ארון המשפט- באר האמונה, נאד החכמה, תעלת התבונה, ארגז 30ההלכה והאגדה, עטרת המסדר" קדוש החבורה, ומעון הפרישות והטהרה. ובן גיאת הביע, כי היה עינים לעור, ורגלים לפסח, וידים לאין ידים לו. ד,ולכי נתיבות ונודדים ללחם אך אליו סרו, ועני ואביון אך בביתו מצאו מחסה ומסתור. אף ספר אשר הוא ואשתו גם במותם לא נפרדו. ביום אחד מתו. וביום אחד נקברו. ועל בנו ר יד,וסף אמר: אין זד, ילוד אשה. 35•כאשר אמר שמואל על ר׳ יהודה (נדר, י״ג אי). וגם כי היה אדון אדוני הגמרא, וכי כל חכמי דורו היו לעומתו כנר לעומת השמש בגבורתו. וכי