Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1879-01-01 · 1 (1879) · p. Seite 208

208 Salfeld es: השם למען רחמיו יעיר עינינו במאמ' 1) תורתנו ויסיר ממנו מחשך הגלות ויסיר מעלינו כל מבדיל ומבהיל להשכיל ולהבין במצותיו וחוקיו ויגאליגו במהרה ויזכנו לימות המשיח ולחיי העוה״ב ויקיים בגו מקרא שכתוב אשרי מאות ושלושים וחמשה, ואומי הקטן (so) המחכה ויגיע לימים אלף שלוש יהיה לאלף וגו" . (Diese aus Daniel 12,12 cilirte Zahl ist demnach fih: den, im XVI. Jahrh. geschriebenen Codex werthlos; vgl. Zunz in Geiger's Zeitschr. IX, 108, Gesammelte Schriflen III, 228). Auch das Gedicht אל אל אשר הכל גלוי לבניו אתן בבי שבח והוריה folgt, wie in Cod. 46, welcher dem ,/Jechiel Nahman Foaבוא) ״), wie er sich zeichnet, gehörte. Jechiel b. Isaak Foa XVII. Jahrh. bei Ghirondi S. 124 Nr. 2, 3 u. S.276. 127. Ebenda 4621 kabbalist. Der Commentar, dessen Vorrede mit den Worten ברוך ה״ אלהים אלהי ישראל מן העולם וער העולם אשר עלה במחשבתו בראשית ממלכתו להבין כסאו לשבתו וכוי beginnt, ist kabbalistisch und sicher identisch mit dem des Asriel (s. o. 103 ff.), was der eigentliche Anfang der Erklärung: שיר השירים נעים זמירות ומבחר השירות אמרות טהורות ורבר גבורות וכוי (s. o. S. 105, IN) bezeugt. Das Manuscript, kl. 10110, im 15. Jahrh. geschrieben, zeigt an einigen Stellen durchstrichene Wörter, und bietet »auf der letzten Seite eine kurze Auslegung von Zacharias 9, s. 128. Ebenda 1047, Scholien zu Meg. rc. Die 3% Seiten in 8° um״ fassende Auslegung des HL., welche beginnt רוריך השורש רור וענינו אהביך מלשון שם אתן את יורי לך וכוי , ist grammatikalisch im Sinne D. Kimchi's (s. Wurzelbuch 6ä. Lebrecht S. 69). 129. Ebenda 1356 Meg. Ende XV. Ist höchst wahrscheinlich eine hebräische Uebersetzung des Targum zum HL., wie dies die folgende Nebeneinanderstellung der Anfänge begründet. Seite Cod. Parma 1356. שח״ש — השירות והתושבחות שאמר שלמה הנביא מלך ישראל ברוח הקדש אל בני האדון ה׳ עשרי שירות נאמרו בעולם הזה והשיר הזה מבואר (מהלל) מכלם וכוי Targum. שירין ותושבחין די אמר שלמה נביא מלכא דישראל ברוח נבואה קדם רבון כל עלמא ה' עסרתא שירתא איתאמרו בעלמא הדין שירא דין משבח מן כולהון וכוי 1) Lies במאור, stereotype Phrase, besonders bei Kabbalisten (s. Ende בהיר) vgl. Zunz, Literaturgesch. 628, H. B. VN, 120, X, 160 Z. 3 v. u. Schon der Karäer Jakob b. Reuben (Catal. Leyden 384) schließt יאיר עיניך ויגלם בתורתו.