Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1878-01-01 · 1 (1878) · page 249

לוח הגאונים והרבנים הקדמונים 45 בי״ט ראשון כגון ענבים שבצדן ואחד עופות ודגים שניצודו בי״ט ראשון מותרין בשני ובו׳ וכוי. מסי רבינו שלמה בר יצחק. ועיין די: ע״ד ד. וכן ק״ד ב׳ מעשה בחסה אחת ששכחו ולא עירבו והוצרכו להוציא מבית לבית והתיר רבינו שלמה לבטל רשות לאחד מן הכתים: צייד א׳ בה״ב לא צריך עירוב וכר: 5 קכ״ב גי. בתשובות רבינו שלמה כשהיו מביאין לו בתוך הסעודה אגוז שאביו׳ בדבש שקורין נוויט בלשון אשכנז מברך עליו שהכל: קכ״ו בי. מותר לישא יין בקובה במוט בשני בוים ואפילו אין ישראל מסייע וכר מסי ר׳ שלמה וכך קבל מר׳ דוד הלוי: קכ״ט ני. תשובת רבינו שלמה לרבינו שמשון על היין ששכחת 10 הגברת מפתח של מרתף ערב יום הכפורים ודרכנו להיות כל היום בבה״כ וכר נראה בעיני שהיין כלו מותר וכר שלא נחשדו הנוצרים לנסך היין וכר ונ״ל שאינו אלא משום חיתון וכר ואל יקל בעיניהם לאבד ממונם של ישראל שהתורה חסה עליו וקי״ל ססקא דרבנן לקולא: אז״ק קמא 43 השיב רש״י זצ״ל אשה שלא הוכר בה מום בבית 15 אביה ומשנכנסה לרשותו נולדו בה, אין לו עליה טענת מומין משפט ודק עליו לנהוג בה כמשפט בנות ישראל. ואם אינו מקרבה ברחמים וכבוד גרשנה ויתן כל כתובתה וכר: מציעא 9. עכשו אין טשביעין שבועה של תורה שהיא בשם המיוהד או בכנוי אלא מקללין באלה ובאחד על דעת המקום ב״ה ועל 20 דעת ב״ד ואין צריך לענות אמן, כך השיב רש" זצ״ל. 603 ורש״י זצ״ל אומר שספרים אינם עשוים להשאיל ולהשכיר ור״ת זצ״ל חולק. ודן ר״י זצ״ל כדבריו. בתרא 76 תיקן בצרפת שמי שיש לו מעות של אחרים וכוי. 384 עיש: סנהדרק 83 כתב בתשובה דאין צ״ל אתם עדיי. ע״ז 75. חולין 25 183 רבינו יהודה שירליאון פסק בשם דשי" כשמואל ורבינו אכי״ה כתב שרבינו שלמה בתשובותיו וריב״א פסקו דלית הלכתא כשמואל. תפלין 23 וכתב הר ר׳ שמשון שבפירושי שבת כתב ידו של רבינו שלמה צייר וכר. תפלק 57 ושיטה הישרה לסי הפשט כדברי רבעו שלטה זצ״ל שמימיו אנו שותים: 30 פרשי" בתשובות הגאונים (הגהות טיימוניות הלכות מאכלות אסורות פי״א): כתב הרשב״א בשם רש״י דלאו עובדי ע״ז הם (מוצרים) טור יורה דעה קמ״ח: ורמב״ם בהפך בהלכות מאכלות אסורות סי״א: רש״י היה חותם עצמו שיי״ עיין ר׳ שלמה בר׳ שמשן: 35 ויטרי פ׳יאכן פסק רש״י בברכות וז״ל ובתשובות שהשיב רב נטרונאי