Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1878-01-01 · 1 (1878) · page 239

55 לקוטים מספרי בן חפג־י לקוטיס מספרי בן הפני מכ״י פטרסבורג׳ בשפת ערמת והעתקה עברית׳ מאת אברהם אליהו הרכבי. 5 א. מפירושו לחורה. א. ) (בראשית "׳ז. ט״ו ט״ז) אול מא נחתאג פי הדא [צ״ל הדה] אלקצה אן נפעל [שר]י ושרה מן טריק אללגה פנקול שרי שריפה אמתהא וק[אל אל]קאיל ובקול אלקום אן כל ואחד מהם הדה רייסתי ושריפתיס! [םאמ]א שרה פהי שריפה ללכל אד אללפטה גיר טנסובה אלי אחד ואנמא אחתגגנא אלי דלך לאן מעני אברהם שרה ולס ישרה מעני שרה פנקול לאנה אפצח מן מעני אברהם וקו׳ וברכתי אתה ועדה באן יטריהא וינעמהא כ״ק אחרי בלותי היתד, לי עדנה ותתצרף לפטה עדנה מן מעדנים ומן ויתעדנו בטובך הגדול וקד יצרפהא אכרון מן אל מקלוב פיגעלונהא 15 ענדה ויפסרונה זו וזינה מתל קו׳ אענדנו עטרות לי: בראשונה צריכים אנו לפרש נזה הפסוק [או בזה הספור] השטות שרי ושרה מדרכי הלשון. ונאמר כי שרי היא גברת האומה כי כל אחד מהם אמר היא שרתי וגבירתי. אולם שרה היא גברת לכל. כי המלה היא בלא כנוי. ואמנם הוצרכנו לבאר זה כי [הפסוק] באר הוראת 20 אברהם. ולא באר הוראת שרה. וזה בעבור כי האחרון יותר ברור מהראשון. ואמרו וברכתי אתה הבטיחה כי יחדש ה וינעים חייה כמו שנאמר אחרי בלותי היתד, לי עדנה. והמלה עדנה נגזרת מן מעדנים ומן ויתעדנו בטובך הגדול. ואחרים יחשבו כי היא מלה הפוכה מן ענדה ויפרשוה צורת תכשיט כאמרו אענדנו עטרות לי: 25 ב. ) (שם כ״ב כ׳—כ״ד) ופי בסט הדה אלאסטא טעאני אולהא לנעלם אן נחור חק (?) י״ב ולדא באזא אלי״ב סבט אלמעדין לאברהם מן יעקב ובמא אן אולאיך חי מנד,ם מן חראיר ודי מן אלאיטא כדאך האולי ח׳ מן מלכה אלחרה וד מן ראומה אלאמה וא צא ליבן אצלא מאצלא ומקדמה קרמהא לתזויג יצחק ברבקה ואיצא לנעלם נסבה איוב מן 30 אי רהט הו אד קאל בארץ עוץ ולנעלם אימא הו אלמחמוד קו׳ מן אצחאבה אעני אליהוא בן ברכאל ד,בחי ממן הו ויבון קו׳ הנאך ממשפחת רם יעני בה ממשפחת אכרם באכתצאר אב כמא קאל איש ימיני יעני בה בנימיני באכתצאר בן ובקו׳ כשד שלמן בית ארבאל יעני שלמנאסר באכתצאר אסר ובקו נצרים באים מארץ מרחק יעני בה נבוכדנצרים באכתצאר נבוכד ואשבאה 35 דלך מן אלמכתצראת: