Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1878-01-01 · 1 (1878) · page 218

אחרית רכר 76 הגהות ובאורים• א. 1) בהעתקה אשר לפני כתוב: יתאור בפי כל הכרית• וגם ינוקא דלא חכים ולא טיפש יוכל לדעת׳ כי הוא «"ס. וכי צ״ל: יתארר בפי כל הבריות כאשר כתבתי. וכ״ה במכתב חדשי (המכר במבוא) לפי עדות שזח׳יה. 2) כתבתי: אורני תחת: חזקני בעבור היות מבואר לכל יודע לשון אשר לא נכון לאמר: תקף ואון חזקני. ומלת: ולפרט היא שפת יתר ונם סרת טעם, וברור מאד אשר לא נכתבה כי אם להשלים בה מספר תשע מלות. 3) בהעתקה אשר לפני כתוב: לו אקוד, בוא״ו ואנכי כתבתי: לא אקוד, ככתוב (בישעיה ס״ד ב׳): בעשותך נוראות לא נקוה. ופי׳ רש״י: בעשותך במצרים ובכל האויבים נוראות אשר לא היינו מקוים שתעשה לנו כל אותן הנוראות שלא היינו הגונים לכך עכ״ל. וזה הוא בלי ספק מקור מליצת המחבר: נוראות בעשותו וכר וכונתה היא אפוא ככונת המקור. ונחסר ר״ל נגמר כמו חסל סדור פסח. ומרוך.הוא משקל חדש מן: מרך (ויקרא כ״ו ל״ו). 4) ברב חסדיו הבא לטהר מסייעים. ר״ל ברב חסדיו המסייעים כל הבא לטהר. ופרוךהואמן: בפריכה (סוטה י״א ב׳) שסי׳ רש״י: בשברון גוף ומתנים עכ״ל. ויעוין ערוך (ערך פרך א׳) ומתורגמן (שרש פרך א׳). 5) בהעתקה אשר לפני כתוב: היות כרוך בבי״ת ואנכי הגהתי: היות כרוך בכ״ף ככתוב בערוך דפוס ראשון לפי עדות שזח״ה. וכונת מאמר: דבור עם דגמן היות כרוך היא: היות כל דבור כרוך וקשור בדבור הדומה לו. כי בכל ערך נקבצו באו יחדו כל הדברים וכל המלות אשר דמיון מה בינימו. ורגמו הוא מלשון דגמא הידועה. ויעוין ערוך (ערך דגם)• 6) רגוג הוא תאור, וחמדה בארמית. יעוין מתורגמן (שרש רגג). ואמרו: לירח בוזה מנמר, דרוך. כאר היטב החכם הגדול רשד״ל זצ״ל. וז״ל המובאה בערך מלין (שם אלכסנדר מקרון סי׳ ט״ו) ובמ״ע השחר (שנה שנית צד 28): ירח בוזה מנבזה דרוך ז״ל ברור היותו ירח אדר כ״י מרדכי שהיה נבזה בעיני המן דרך על בוזהו. (ככתוב במגלה ט״ז אי): גחין וסליק וכר ואתה על במותימו תדרוך עכ״ל. ומלת בשלישי איננה על הירח השלישי כדעת בעל השלשלת, אלא בשלישי בשבת. אפם כי נ״ל שצריך להגיה בששי במקום בשלישי. כי ט״ו באדר היה ביום ו׳ גם בשנת 5 10 15 20 25 30 35