Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 61

061 מר״י לאטיש ממה שעשו בתירה לזקני השרץ גרמיהק מן נשיאותא ומן נוניא ואי סליק רב הונא להכא לא שרינא גימאי מן נשיאותא. אלא מותיב ליה לעיל מינאי דהוא בר דיבריא ואנא בר נוקביא. כלומר שרב הונא. והוא הנשיא שבבבל היה מדע המלוכה מצד האב. ורבעו הקדוש מצד האם. שהיה לאחד מקדמוני משפחתו אשד. מבני שפטיה בן אביטל. אבל מצד 5 אביו היה משבט בנימין. כמו שהתבאר בתלמוד המערב במסכת כתובות סרק הנושא: האמנם בסדר הקבלה מצאתי שהלל היה דור י״ג ליהויכין בדרך זה. יהויכין. שאלתיאל בנו. זרובבל בנו. משולם בנו. חנניה בנו. ברכיה בנו. סדריה בנו. ישעיה בנו. עובדיה בנו. שבניהו בנו. שמעיהו בנו. חזקיהו בנו. 10 והלל היה אחיו של חזקיהו. ואינו כן מן הירושלמי כמו שכתבתי: ונשוב לענין. והוא שד,יתד, להלל ישיבה נכבדת מאד. עד שאמרו ח״ל שמונים תלמידים היו לו להלל. שכולם היו ראוים שתשרה עליהם שכינה ולא נתברר לנו מהם אלא יונתן בן עוזיאל שהוא הגדול שבכולם. ורבן יוחנן בן זכאי שהוא הקטן שבכולם. וכן היה לו לשמאי ישיבות 15 נכבדות. עד שבימיהם התחילו המחלוקת להיות רבות יותר מזמן שלפניהם. והוא שאף הם בעצמם. ר״ל הלל ושמאי נחלקו בי״ג דברים. כמו שנזכר בראשון של שבת. וזמן נשיאותו של הלל היה מאה שנה קודם חורבן בית שני. וכל אותן מאה שנה נמסרה הנשיאות לו ולזרעו אחריו ד■ דורות, הלל. ואחריו שמעון בנו. והוא רבן שמעון בן הלל. ואחריו גמליאל בנו. 20 והוא רבן גמליאל הזקן. ובימיו היה מעשה יש״ו הנוצרי. ואחריו שמעון בנו. והוא הנהרג עם הרוגי מלכות ושאר זרעו פרנסו אחר ד,חרבן. תחלה רבן גמליאל בנו של רבן שמעון הנהרג והוא בר מחלקתו של ר יהושע שבקשו חכמים להעבירו כמו שהתבאר בפרק תפלת השחר. ואחדו רבן שמעון בן גמליאל. הנזכר תמיד במשניות. והוא היה נשיא בזמנו של ר 25 מאיר. והוא שכונו ד מאיר ור נתן להעבירו כמו שהתבאר בסוף הוריות. נמצא שרבינו הקדוש היה שביעי להלל הזקן. ואחר שנפטר הלל נחלקו הישיבות. והיו קצתם נגררו אחר הלל ונקראו בית הלל. וקצתם אחרי שמאי ונקראו בית שמאי. f ואז סרח מטה המחלוקת בישראל. ויוציא פרח ויצץ ציץ. גברה קומתו. ותארכנה פאדתיו ותרמה מעסותיו ונתחלקו 30 הריעות ברוב הענינים ונעשית התורה כשתי תורות. ורבי יוחנן בן זכאי היה מאחרוני מתלמידי הלל. ושמש בישיבה ארבעים שנה מאותן מאה שנה שהזכרנו. והוא היה בזמן בית שני. ונשלמו אז מן השנים שלשו! אלפים ושמנה מאות ועשרים ושמונה. והוא שאמרו ז״ל קע״ב אחר חורבן הבית. נשלמו ד אלפים. וכל הדורות שמאנטיגנום עד רבן יוחנן בן זכאי 35 היו בזמן בית שני נכללו בכלל התנאים אחר אנשי כנסת הגדולה והם