Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 201

Anmerkungen. 201 28נ) V. Rokeach Nr. 316: נעתק מספר הכבוד שיסד האיש הגדול ר, יהודה חסיד זצ״ל• Die citirte Stelle auch im Orchot Chajim II Cod. Günzb. p. 219 und N. Jerucham II ed. Vened. p. 2316 entspricht Nr. 1—9 der edirten צוואת ד' יהודה חסיד; v. Mose Takn im Ozar Nechmad III p. 65: רבי‘ יהודה כתבו בספד הכבוד entspricht Nr. 197, 449 und 469 des ״Buches der Frommen." 2#נ) R. Jerucham a. a. O. p. 229 a, 231b. (80י V. Or Santa I p. 41a, vgl. ״Buch der Frommen" Nr. 757—67. Or Santa II p. 47 a, vgl. ״Buch der Frommen" Nr. 355—56, wo jedoch der Text stark corrumpirt ist. 1:JI) V. Rokeach: ה׳ חסידות, vgl. ״Buch der Frommen" Nr. 7—18; Rokeach: ה' תשובה, vgl. ״Buch der Frommen" Nr. 20—28; Rokeach Nr. 167 und ״Buch der Frommen" Nr. 11: פי׳ התפילות des R. Elasar aus Worms, Cod. Günzb. p. 45 b: חסיד קורא למי שטחוורין פניו ושותק כמו ואת החסידה, (תרגום) וחוריתא, לא עתה פני יחוורו; vgl. ״Buch der Frommen" Nr. 10: :חסיד נקרא על שם וכתיב ולא עתה פניו יחודו (f. החסידות שתרגם אונקלום ותוריתא (וחוריתא לשון בושת והלבנת פנים מה שטביישין אותו וטלבינין פניו יהוא כחרש לא ישמע. Eine solche Uebereinstimmung kann nur dadurch erklärt werden, daß Elasar aus Worms aus den Schriften und der mündltchen Belehrung seines Lehrers Jehuda b. Samuel geschöpft hat. 182) Grätz, Gesch. a. a. Oführt diesen Umstand als einen der stärksteit Beweise für seine Ansicht an. m) Das Buch hat ja ohnedies fremde Elemente und Zusätze mancher Art anfgenommen, ganz abgesehen von den Excerpten aus Saadja R. Nissitn int Maimuni v. z. B. Nr. 669:אני הכותב שמעתי כהן מודונא (I. מפני (טפי. Das braucht noch nicht, wie Grätz a. a. O. glaubt, von dcnt Cotnpilator herzurühren, sondern kann eine später in den Text gekommene Randglosse eines Copisten sein. In einem dieser Zusätze Nr. 764 überschrieben: זהו כתב שלח לזקני ריגנשבורק ist sogar Jehuda Chassid selbst citirt. Es ist die Anfrage eines E p h r a i m b. M e i r gerichtet an R. Baruch, N. Abra- Ham und R. Jehuda, das ist Baruch b. Isaak, Verfasser des Sefer hateruma, Abraham b. Moses der Große genannt und Jehuda der Fromme, sämmtltch in Regensburg zu derselben Zeit wohnend. Dieser Zusatz rührt wohl von dem Compi-