Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 89

Hebr. Handschriften. 89 .65 § .הרבה לפני ששעורים אדומיות רעות הן כפ׳ אע״פ zu כל ורעו פטור (Ed. S. 18 b): הגה'״ ואם העביר בנו חייב העביר כל ורעו פטור היאך דין וה׳ וי״ל העביר בנו חייב מיתה בידי אדם כדי שלא יביא עוד את האחרים, אבל אם העביר כל ורעו פטור, כי מה יועיל מה שנמיתהו הא מה שעשוי עשוי כבר" פיר, אחר העביר בנו חייב מיתה ופטור במיתה, כי המיתה מכפרת לו אבל העביר כל ורעו או אינ׳ מכפרת לו ופטור, דקים ליה דרבה מיניה. כך השיב רבי יחיאל למין אחד לפני המלך. Bei den meisten Haggahoth ist der Semag, mitunter bloß als גם״ג) als Quelle bezeichnet, außerdem begegnen wir noch folgenden Namen: Halachoth-gedoloth, Alfasi, Aruch, Raschi, פסקי ה״ר ישעיה תלמיד של רשי (zu § 11.), Maimuni, Tossaphoth, Or-Sarua, Or- Sarua-gadol, הר״ט wahrscheinlich R. Tobia (s. ob. S. 88) מהרי״ח מפריש d. i. R. Zechiel, Meir v. Rothenburg, חידושי מהרי׳ם, Mardochai, Mardochai ha-aruch, Taschbez, פי׳ ה״ ר יונה, ferner תולעת, der Meir v. Rothenburg und R. Perez ciiirtl 2 3), Haggahoth zu Maimuni, Mardochai und Ascheri,מהר׳ם מ״ץ, מימני אשרי (s. o. S. 88), Jechiel Cohen (s. ob. S. 88), Mibchar Ha-Peninim, Schaare-Zedek, unter welchem Titel zu § 285 (לשמח את אשתו) die ersten drei Capp. aus dem, dem Ramban beigelegten/אגרת הקרש (׳ ste- Heu, und nicht näher bezeichnete Responsen (מצאתי בתשוב׳). Auf der ersten Seite eines dem Index beigebundenen Pergamentblattes steht eine in drei Columnen geschriebene Abhandlung unter der Ueberschrift: פירוש על י״ג מדות (4שדרש ר׳ ישמעאל ו״ל, welche von derselben Hand herrührt, welche die Haggahoth geschrieben hat; sie beginnt: המרה הראשונה והי׳ ק״ו וואת המרה אין אדם יכול להכחישה, שהכתוב אומ׳ כי תראה חמור שונאך ובידוע שבכלל וה האהוב, ולא וכר הכתוב השונ' והאהוב כדי לדבר דרך קצר ופתח l) Auch im Wiener Semag (Cod. Nr. 52, s. Krafft u. Deutsch a. a. O. S. 63) stehen Haggahoth aus ס״ג. 3) Wahrscheinlich Chajim Paltiel (Zunz, a. a. O. S. 193, 1) der seinem Namen regelmäßig תולעת hinzufügt; vgl. Meir v. Rothenburg Ga. ed. Lemb. Nr. 135, 136, 157. '*) S. ״Hamaskir" Bd. 16, S. 89. 1J Solcher Erklärungen sind, neben den zahlreichen gedruckten, mehrere handschriftlich vorhanden; s. Steinschneider, Catat. München, Cod. 305, S. 132 ff.