Nahalat tsevi · 1938-01-01 · Heft 4-6 (Januar 1938) · p. Seite 160

160 וישראלים אלא ודאי מוכח מזה דגם באזהרת כיאה ריקנית הלכתא נמירי דכניסת לויים וישראלים חמורה מכניסת כתנים וחומר זה הוא שמועיל לדחות איסור טומאה ולהקדים כניסת כהנים טמאים לכניסת לויים וישראלים טהורים, וא*כ נם בכעל מום דכוותה דחמיר איסור כניסתו מכניסת תמים באיסורא דביאח ריקנית וע׳׳כ חומר זה מועיל להקדים כניסת טמא לכניסתו כפי שיטת ר׳ הייא בר אשי אמר רב — עיין דברי הגאון ד חיים באריכות בספרו דף נב: — ומאוד שמחתי שמצאתי תירוץ על קושיה שבאה לי מפירושו'של השר״המערבי בחבורו של השר המזרחי — ושיש לאגד עיי זה המערב והמזרח כמו שחשב ונם עשה רבנו חיים בריסקער ע״י יסוד האגודת ישראל! קופנהגין שבט תפרי״ח לפ״ק בנימין זאב יאקאבזאן. Nachbein«rkung: Vorstehende Ausführung möchte zugleich als Beispiel dafür dienen, wie sehr jeder Gemoro-Schiur bereichert wird, wenn der Vortragende grundsätzlich zu allen in der Gemoro erwähnten Chumoschstellen den Hirsch-Kommentar einsehen würde. (Ich (bin dabei so unbescheiden, za vermuten, daß es vielen meiner schiur-sagenden Freunde nicht besser gegangen wäre als mir: die פלוגתא zwischen Rambam und Ramban, welche die Voraussetzung für die oben erhobene Frage auf den Ramban ist, wäre ihnen wahrscheinlich ebensowenig wie mir ins Bewußtsein gekommen (ich habe sie, ehrlieh gestanden, gar nicht gekannt!), wenn Hirsch nicht ausdrücklich auf sie hingewiesen hätte! Es sei in diesem Zusammenhang nur noch auf ein Beispiel hingewiesen: Auf Hirschs wunderbare Deutung des Grundsatzes: שאילה בבעלים פטור im Kommentar zu שמלת Seite 282—285. Seine Erklärung löst alle Schwieligkeiten, welche bei allen anderen — wenigstens mir zugänglichen — Erklärern bestehen bleiben, auch dort, wo die Lösungsversuche sich nicht von vomherein ab דוחק תירוצים darbieten! Weniger Diskussion über Hirsch und mehr Diskussion in Hirsch — und wir würden gewiß an חכמת התורה gewinnen! W. S. J. Redaktionsschluss der nächsten Nummer: 17. Mai. 1938/ 16. Ijar 5698.