Nahalat tsevi
- Journal
- Nahalat tsevi
- Volume
- VIII (5698) 1937/38
- Issue
- Heft 1-3 (Oktober 1937)
- Date
- 1937-10-01
- Page
- Seite 80 (sequence 82)
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/2551369-2551424-2551425--2840-2554368- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
80 הרמב״ם בס׳ ה׳ מהל׳ יסוה״ח כמו שהבינו הגאונים הנ״ל ז״ל. אמת שהפרי חדש או״ת סי׳ חמ״ג כתב דאין לוקין להרמב״ם על הנאת יי״נ, ובאמת שלשונו ב.פ׳ י״א מהל׳ מ״א משמע קצת כן שכתב יין שנחנסך לע״ז אסור בהנייה והשוחה!מט,נו כל שהוא לוקה, משמע דעל ההנאה אינו לוקה, אבל כבר כתב הלח״מ שם דסמך על מה שכתב בהל׳ ע״ז, והוא מוכרת ראל״כ סוחר דברי עצמו, ובלאו הכי צריך לומר כן ראל״כ יקשה הא בהל׳ ע״ז פסק דלוקה שתים על הקרובח ע״ז, אע״כ דסמך על מה שכתב שט. וצ״ע למה לא הזכיח הפ״ח הא רהלכוח ע״ז. (המשך יבא) מחברי טטרים אשר חיו ולמדו בההלתנו האלבערשטט. מאת הרב פסח פראנקל. (המשך) ט. אחד מתלמידיו הגדולים של ר׳ צבי הירש חריף היה האדם הגדול בענקים הגאון ר׳ ישעי׳ פיק שישב בסוף ימיו על כסא הרבנות בברעסלא. הוא היה .בנו של הגאון האדיר ר׳ ליב בערלין הנקראיר׳ויליב מוכיח בן הגאון החסיר ר׳ מרדכי מוכיח, אשר שניהם מנוחתם כבור בפרעסבורג. ר׳ ישעיה בערלין — ,הוא!קרא א״ע בשם ,פיק על שם חותנו הנדיב והתורני מו״ה וואלף פיק בברעסלא. בילדותו למד אצל אביו הגאון ז״ל ואח״ב בא לכאן הלברשטט ליצק מים על ידי הרב הגאון רצ״ה חריף ונעשה לאילנא רברבא כנראה מחבוריו וגם מחשובות רבות שערך אל גאוני זמנו והמה אליו ובתוכם בעל נודע ביהודה וניסו הגאון ר׳ יוסף שטיינהארדט זצ״ל בעל שו״ת זכרון יוסף שהיה אב״ד ור״מ דק״ק פיורדא. וחבוריו גדולי ערך שעל ירם העשיר ביותר את הספרות התלמודית בנוגע לדרכי הלמוד הם רבים ומנאם חתנו ר׳ יוסף מאי בהקדמתו שכתב לס׳ שאילת שלום לחתנו והם: א. ס׳ שאילת שלום, על השאילתות עם תוספ׳ ראשון לציון. ב. יש סדר למשנה, על ששה סדרי משנה ונדפס רק י על י ם׳ זרעים וטהרוה במשניות הגדולים, ווילנא. ג. הפלאה שבערכין, על ספר הערוך. ד. מיני חרגימא, על תרגום אונקלם. ה• 0 כנסת חכמי ישראל, מו״מ בהלכה עם גדולי הזמן. י• 0חקוני כלי שרת, חקוני הטעיות בש״ס ומפרשיו. ז• 0 תנא חוספאה, על התוספתא. ח. קשוח מיושב, על ה״קשיא" שכש״׳ם. ט. שטרים המאוחרין, בענין פסוקים ומשניות המובאין בש״ס. י. קטן שהגיע לחינוך, על ם׳ החינוך בשם חנוך לנער.