Nahalat tsevi · 1937-10-01 · Heft 1-3 (Oktober 1937) · p. Seite 76

16 לב האקרו״ט שיבחרו בהכירו המופלג הנ״ל והקהל עשה כן. וכאשר הגיע :עת דודים ’לבוא לכאן כח3 לאקרו״ט רפה והתנצל א״ע שאין ביכלחו למלאות אח מבוקשחם ,מפני שהמדינה משובשת בגיסוח כנזכר לעיל. ואז קבלו הקהל את הרב הגאון ר׳ צבי הירש שהיה אבד״ק לונדון ועזב את מקומו בשנת חקכ״ר מפני ישיבת כרכים שהיא קשה וכפרט ללומדי חורה אשר רצונם ומגמתם להרביץ חורה ברבים אשר על כ! אוה למושב לו קהלה קטנה 'אשר אנשיה בה מעט, יראים ושלמים מוקירי רבנן ומחזיקים תלמידי הישיבה. אבל לא ארכו לו כאן הימים באשר שנבחר לרב אב״ד דקהלה מאננהיים ומשם הלך לשרת בקודש בק״ק ברלין ונפטר שם וקן ושבע ימים בשנת חק״ס. ר׳ צבי הירש,ברלין היה מן הגאונים המצויינים בדורו והיה לו חליפות מכתבים עם גאוני זמנו ובספרי שיו״ח דזמנו נמצאו הרבה תשובות סמנו כמו בס' מאמה מרדכי של הה״ג ר' מרדכי ריסעלרארף שהיה מילידי קהלתנו, ובספר בגין אריאל של אחיו הה״ג מו״ה שאול מאמשטרדם, ובשו״ח בית אפרים,; יוכן הערות יקרות על ס׳ יוחסין, על ס׳ החינוך ושאר ספרים, ובלמדו עם התלמידים העיר אותם ללמוד ספרי כללי הש״ם במו מבוא התלמוד, יבין שמועה ום׳ הכריתות לר״ש מקינון ולעמוד גם על דברי ימי חכמי ישראל התנאים. והאמוראים ורבנים כמו שמובאים ביחור בם׳ סדר הדורות. וחוץ מזה הניח אחריו חרושי חורה הרכה וגם חבור מיוחד בשם "עטרת זקנים" על אגדות הש״ס ומדרשים ומכולם לא בא בדפוס רק נשארו כולם בכתובים ביד בניו ניניו ונכדיו ,(עיי׳ כאלת יופי רבני קראקא ע״ח, ושם מביא גם חשובה אשר השיב ר׳ צבי תירש בראן על שאלת ראשי עדת אשכנזים בלונדון מדוע בחר לו לשבח על כסא הרבנות בק״ק הלברשטט שהיא עיר קטנה הרבה מלונדון שהיא עיר גדולה וגם עיר רוכלת ■עמים ויש לו הכנסה מאחב״י מעוברים ובאים שמה ובאים לקבל ,פני הרב, ע״ז השיב להם הגאון הנ״ל "לדאבון לבי אני רואה פה רק׳ הרבה מן העוברים אבל מן השבים אין אני רואה פה אף, אחה מהם).■ ומעת שנדפס ם׳ :כאלת יופי יצא לאור ם׳ "צבי לצדיק" מאח ר׳ צבי ■יחזקאל מיכעלואן אשר בו הוציא לאור ח״ח, חרושים וגם דרשות וגם שירים שחבר רצ״ה בראן ורבים מכתבי ירו מונחים כלאנדאן בעקד הספרים רביח המדרש רשם וכתב ע״ז כארוכה ר׳ קאפל ירושינסקי נ״י במחברתו על רבנות דק״ק לאנראן. (המשך יבא) להדרכה להוראת החומש בבתי הספר בא״י: משה אויערבך־פתח תקוה I. למור חמשה חומשי התורה הוא היסוד לתרבות הישראלית: מטרתנו בלמוד החומש כפולה: א) לחת לתלמידים ידיעת התורה של ספוריה, של הלכותיה, ב) להשפיע השפעה מוסרית על הילדים לאהבת ד׳ ולתורתו, לעמו ולארצו. כמעט כל פרשה ופרשה נותנת הזדמנות להשפיע באחד