Nahalat tsevi · 1937-07-01 · Heft 10-12 (Juli 1937) · p. Seite 319

ז הרב הגאון ר׳ יצחק יוסף תאומים הב דקיק ברעסלא נמנה כמו כן בתוף תלמידי ד צבי הירש חריף. הגאון היה מגזע נדולים וקדושים ורבנים מופלגים אביו ר׳ חיים יונה תאומים היה בנו של ר יהושע פייבל שהיה בנו של הגאון הגדול ר׳ יונה תאומים בעל קקיון דיונה. ר׳ יצחק יוסף תאומים למד פה בישיבת ר צבי הירש ואח־כ היה רא״ב״ד בקהלות קדושות ולבסוף היה ממלא מקום אביו בתור א״בד׳ק ברעסלא משנת ת״ק״ה" עד שנת ת״ק״נ׳ר", ובכתבי קהלתנו העתיקים נאמר שלאחר שהלך מ׳־הר־ם ברבי מכאן ששמש פה בתור במקום רב לפרעסבורג רצו אק״רו־ט אלופי הקהלה לבחור את ר׳ יצחק יוסף תאומים שהיה תלמיד מפורסם של רבינו ר׳צ״ה' בישיבתו פה בעירינו לאב״ד ולמנהיג ד,קהלה. הנבחר נתרצה בתהלה לקחת את המשרה על שכמו, אבל אחר איזה ירחים התחרט על זד. באמה כי מדינת הלברשטט משובשת מאוד בגיסות והוא בחר ואוד, למושב לו מקום אשר היה יכול לישב על התורה ועל העבודה במנוחה ולאחר שמיאן לבוא חנה בחרו בחנאון ר׳ צבי הירש בערלין להיות להם לרב ולאלוף ור׳ יצחק יוסף תאומים שלח לאחר מן אלף ר״ט לקהלתנו לתשלום ההוצאות וההיזק שנרם להם ע״י שקבל תחלה את הרבנות ולא בא. ח בתוך תלמידי ר״צ־ה• מצאנו גם את הגאון האדיר ר׳ שלמה בר משה בעל מרכבת המשנה ושאר ספרים. מנמתו בספר מרכבת המשנה להגן על הרמב״ם מפני השנות הראב״ד. הוא היה בקי גדול בחכמת החשבון, בדקדוק לשון הקודש ושאר חכמות וחבר גם ספרים במקצועות האלה. וכן חבר ס׳ שלחן עצי שטים על ה׳ שבת וחבור גדול חדושי הלכות על הש״ס. מקורות הלברשטט להרב מרה צ־ב־א־ אין אנו רואים בברור הגאון בעל מ״ה למד בישיבת ר״צ״ה" פה במקומנו בהיותו עוד בפולין וכן ידענו שלמד בעיר זומאשטץ שהיו שם באותו הזמן גאונים אדרים פארי הדור. וגם הוא נהיה לגאון אדיר מפורסם בשערי הלכה כאחד הגדולים אשר בארץ וראה מה שכתב עליו בעל כלילת יופי בקורות רבני לבוב שהוא מחשיבו לאחד מגאוני תקיפאי בזמן ההוא אשר ארץ פולין היתד, מלאה חכמים וסופרים ומלא כל הארץ כבודם והדרם. וכבר זכרנו למעלה שהיה בקי גם בחכמות החצוניות, בד,שבון בחכמת התשבורת ואלניברה ובהקדמה לס׳ מרכבת המשנה כתב בענין למוד חכמות השונות, בסוד העבור, בחכמת הטבע ומה שאחר הטבע וגם עסק בס׳ מורה נבוכים להרמב׳־ם ונם מלאכת הדקדוק שם לו לרקהות ולטבחות ללימוד התורה וחבר ספר "שערי נעימה" בענין נגינות ספרי אמ״ת, ובתוך דבריו אמר נגד אותם המטילים דופי בלימודים אחרים וז״ל שם: (בהקדמה לס׳ מרכבת המשנה) "ומי יהיה במושב זקנים בעיבור חדש לעיבור שנה, מהרה יבנה ומי יציין התחומין ומגרשי הערים, לקדר בהרים, ואומדן המכות וחולה ביום ד,כפורים, אם מקור החכמות לא נודעו בשערים ועוד שם". ומלבד החבורים שנזכרו למעלה עוד לו כמה ספרים וקונטרסים בעניגים שונים ותשובותיו אשר השיב לשואלים דבר הם בס׳ לב שלמה. ור׳ שלמה בעל מרבבת המשנה היה תחלה א״בדיק חעלמא ומשם בא לק״ק זאמושטץ ובשנת תקל״א נתקבל לרב ואב״ד לק״ק לבוב ושם כהן פאר שש שנה ואח״ב כאשר הגיעו ימי זקנתו לא רצה לישא עוד את עול הרבנות ושם לדרך פעמיו לילך לארץ הקדושה ובעברו דרך עיר שאלוניקי הוציא שם ספרו מרכבת המשנה חלק ב׳ וג׳ לאור ובעודו בשאלוניקי נרטפה לו השעה ונח נפשיה דד,אי נברא שם בשנת תקל־ט. (המשך יבוא)