Nahalat tsevi · 1937-01-01 · Heft 4-6 (Januar 1937) · p. Seite 154

154 da& dem jugendlichen Verfaffer bei der Bearbeitung der Mizwoth die reiche Fülle der Quellen gegenwärtig war: T’nach, Talmud, Midrafch und Sohar, sowie die klaffifchen Forfchungen der Vergangenheit dienten ihm als Grundlage, auf der er feine ״Verfuche" aufbaute. Dafe auch bei den nachfolgenden Notizen unter anderen Quellen fidi wieder der Sohar befindet, dürfte zu betonen nicht ganz überflüffig erscheinen. חודש ראש השנה נא: עדים מחללין שנת " כב. החדש הזה לכם ונו׳ בעינן שנים לעדות " כגז המשל ופחד עמו וכד " כד. ראינוהו ושוב לא ראינוהו ובו׳ רב״ד אומר מקודש ובו׳ " כה. אשר תקראו אתם וכד ״ כה 5 קדוש החודש אינו אלא ביום וכד דיני ממונות, דיני נפשות ע״ש רש״י תום׳ שבועות משנה א׳ " ט. חטאת לה׳, ר׳ח אקרי מועד מגלה כב: אין בו ביטול מלאכה, רש־י תום׳ הגינה יה לענין אסור מלאכה, תום׳ ראש השנה כ. איום ערכין ח:, ט׳ חסר מלא עיין ם׳ מצות, מאור ע. סנהדרין מאז קדוש לבנה, מס׳ סופרים פ״ב תניד שמואל א׳ כ׳, מלכים ב־ ד׳, ישעי׳ א׳, ל׳, סד, יחזקאל מ׳, עמום ח׳ (מכאן נראה שלא עשו סחורה ברח), הושע ב־, תהלים עב׳ זהר אמר, פנחס, סוף ם׳ וישב אברבנאל, בא חמץ ומצה פסחים ד׳ ז חמץ משש ולמעלה וכו׳ " ה׳, שבעת ימים וכד רש״י תום׳, רן רמב״ן רמב״ם " ד: הבודק צריך שיבטל, רש״י, רן, רמב״ם, תום׳, רא״ש " כאי: אסור הנאה