Nahalat tsevi · 1936-01-01 · Heft 4-6 (Januar 1936) · p. Seite 185

בשינוי המבטא וכבר דן מד. רבינו באון ישראל הנרא״י קוק זצוקיל זי״ע, וגטו שכבר הזכיר שם הרה־נ ר*ע מונק, והנה ראיתי שלכבוד הרב הזה הוקשה לו השקלא וטריא במנחות (כט, א) דמקשה ד.גמ׳ פשיטא דכתב אחד מעכבן במזוזה, והקשה אמאי פשיטה, הא טעמא דאות אחד מעכבחן הוא משום דכתיב וכתבתם בתיבה תמה כפירש׳י שם, והלא גם טולמדתם דדרשינן שיהא לימודו תם, הוא דוקא לכתחלה, ובדיעבד אינו מעכב. א״כ אמאי פשיטא? והרב הדל מתאמץ לתרץ קושיחו משום דבמזוזה שנה עליו הכתוב לעכב עיש והנה אם כבר נחית הרב מונק להקשות מסוגיא זו, הרי יותר היה לו להקשות ממסקנת ד.נמ׳ דמסיק שאפי׳ קוצו של יוד מעכב, ולמה לו להקשות מהשקלא וטריא, אך באמת מעיקרא דדינא אין כאן פירכא וקושיא כלל, דנהי דהא דלמדנו מ״ולמדתם" שיהא לימודו ,תם שיפריד בין הדבקים, ברכות (טו, ב) הוא דוקא לכתחלה, וכמו שפסק כן הרמבים הי קיש(סיב היוו) ובשרע ארח (סי׳ סיב סעי׳ א׳). אבל היכא דחיסר אות אחת ולא הוציא מפיו, נם בקיש פסול, וכן כתב הראיה בספר החינוך (מצוד. ת־כ) מהיל וכן מה שאמרו שצריך לדקדק באותיותיה, ואם לא דקדק בהם יצא, ואמרו המפרשים שאין העדן שלא יזכיר התיבות והאותיות שמה ודאי לא נאמר שאם לא דקדק יצא, שכל שלא קרא קיש כולו, לא יצא ידי חובתו, אבל הענין אם לא דקדק בהם יצא, הוא שלא נתן ריוח בין הדבקים כגון בכל לבבך וכר עיש. וכן פסק שם המשנה ברורה להלכה, ולפיו שפיר מקשה ד,גמ׳ פשיטא דהיכא דחסר כתב אחד מעכב, משום דנם בקריאת שמע אם הוא החסיר לא יצא ידי חובתו, ובזה סרה גם קושיתו השניה מהא דד מינים מעכבים זה את זה משום דכתיב .ולקחתם שתהא לקיחה תמה. ויש להוכיח מזה הענין עצמו, דהרי היכא שהאותיות דבוקות זו לזו, אם נתדבקו בסוף האות, לכרע מכשירינן היכא שנמצא זה בשעת קריאה. עיין אויה (סי־ קמיג) ושיטת הפמינ שם במשבצות (אוקיב) דיה אם, שאפי־ בנדבקה באמצע, ,א*צ להוציא אחרת, עיש הרי קחזינן דנם בכתב אינו דומה דבוק לחסר, וא־כ היה בניד איא לדמות הדין של הפרדת בין הדבקים דמכשרינן בדיעבד להכא דהחסיר כתב אחד, דשפיר מקשה הנט־ פשיטא דטעכב. . והנני בזה חותם בברכה רבה ונלהבה שהשי־ת יחן ש"נחלת צבי" יתפתח ויתרחב, להעמיד הדת על תלו, להבין ולהשכיל את כל דברי תלמוד תורתך ונזכה כולנו לראות את דגל התורה והמסורה, מתנוסס לתפארה, בנחלת צבי החמודה, בהופעת אור משיח צדקנו במהרה בימינו כעתירת כל ישראל ובתוכם המצפה לישועת ישראל בכל המובנים החותם בכבוד רב חיים זבולון חרל״ם רב ואמר ראשון־לציון והסביבה תיו בן מרן הנאון האמיתי צדיק יסוד עולם רבי יעקב משה חרליפ שליט״א. Herr Rabbiner Dr. Esra Munk-Berlin, läßt uns hierzu folgende Erwiderung zugehen: דעת הרהיג מהו׳ חיים זבולון חרל״ם נ׳י שאין שום חילוק בין הדיוק שדייקו בשים ממלת ולמדתם שיהא לימודו חם ובין מה שדייקו ממלת וכתבתם