Nahalat tsevi
- Journal
- Nahalat tsevi
- Volume
- III (5693) 1932/33
- Issue
- Heft 8-9 (Mai 1933)
- Date
- 1933-05-01
- Page
- Seite 297 (sequence 65)
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 73% known words query
- IRI
…/2551369-2551370-2551376--1219-2552728- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
297 כלל דאין חכמה ואין סבסד. להסיר ח״ו שחתיחד היבמה בלי חליצח לאחר לפלגש דיש כאן איסור חורה מפורשה או דלוקה היא והוא או איסור לאו בלא מלקוח ולכה״ם איסור עשה לכל הפוסקי׳ הנ״ל ועפ״י הגם׳ יבמות נ״ד ונ״ה ולאו רלא תהי׳ קדשה וכל המתעקש וחותר חתירה מגלה פנים בחורה שלא כהלכה וכד. וכד. הנה 1עד פה הייתי כותב בהפסקות שונות מפני המון הטרדות אשר סביב שחו עלי ווה שנים רבות שהעחון "איזראעליט" חדל לבא אצלי כאורח בזמנו ועתה חפשחי אחרי׳ בחפש מחופש אצל הקוראים פה עתה לאחר כתבי הנ״ל יגעתי ומצאתי והביאו לי המטעמים שני כתובים כאחד מד״ר מערצבאך דארמשטאדט .3 מערץ ומכבוד הדר״ג י״י.5ג אוינוסט וברכתי ברכת הנהכין ברוך ה׳ שלא השבית לנו גואל ולוחמי מלחמות ד׳ לכבוד שמו יתעלה ולכבוד חוה״ק תשואות חן חן לכם רפח״ח. וראיתי שבכלל דבריכם דברי. — והנני מה בד״ש באה״ר יישר כחו וחילו לאורייתא יחדש ד׳ כנשר נעוריו ויזכה ללחום מלחמות ה׳ ולהעמיד הדת על תלה עד יעמוד הכהן לאורים וחומים כא״נ ונפש ידיח הנאמן מכבדו ומוקירו כערכו הרם. פיישל סופר זוסמאן. והואיל ואחא לידן ענין פלגש שלא להוציא הנייר חלק אוחיעו גרגיר א׳ ששמעתי בשם גאון א׳ ושמו פלא על מש״כ רש״י פ׳ חיי "פלגשס חסר כתיב" נשים בכתובה פלגשים בלא כחובה. וצ״ב ההמשך. יל" ד למה קראו רו״ל כחובה ולא כתב. אב; רמז רמזו דאיש ואשה שכינה שרוי׳• ביניהם שם י׳ ה׳ ועדיין חסר ו׳ ה׳ והשלימו השם במלואו במה שקראו כתובה ונשלם השם הוי׳. אכן פלגשים בלא כחובה וא״כ נשאר רק חצי השם והיינו פלגשם חסר כתיב "5לג #ם" יען נשים בכתובה פלגשים בלא כתובה ודפח״דו. Der neue Kusari. Von Dr. Isaac Breuer. (18. Fortsetzung.) Bernheim: Ja, ja — Alfred: Kein Weg zurück, mein lieber Herr Doktor? Bernheim:- Alfred: Morgengrauen dringt schon durch das Fenster. Sie haben mir eine ganze Nacht geopfert. Sie wird mir unvergeßlich bleiben. Bernheim: Auch mir. — — Roden, bleiben Sie dennoch bei!mir,!solange Sie es — vermögen. Ich will Ihnen nicht zürnen, ich verspreche es Ihnen, wenn Sie alsdann dem Ruf Ihrer Lebensbestimmung, die Sie sich auserkoren, folgen. Alfred: Werden nicht zürnen, wenn ich dann — gegen Sie mich kehre, mit!aller Kraft, deren ich fähig bin? Wenn ich die