Nahalat tsevi · 1931-07-01 · Heft 9-10 (Juli 1931) · p. Seite 350

350 מנה במצות n♦ יא״ה* בנין בית הבחירה* ג/ וכבר נתפרש בחורה המשכן, שעשה משה רבנו. והיה לפי שעה שנא׳ כי לא באתם עד עתה וגר. (רמב״ם שם).(* מה נפלא הדבר! ה׳ האלקי״ם, בורא שמים וארץ במאמרו וברוח פיו כל צבאם, אשר השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו ואשר מלא /כל הארץ כבודו, אוה אהל המרי, מעשה ידי ארם למשכן כבודו ובית אבנים, בנוי בידי 1אדם, למושב לו ולמכון שבחו. אמנם שונה היה בנין זה מכל הבנינים שבעולם. כל התמרים, אף היותר מובחרים ומהודרים, הזהב והכסף, התכלת והארגמן, ואבני השהם והמלואים, לא הוכשרו להנחן בבית ה׳ זה, כי אם בהיותם לקוחים כתחלה ומובאים ב״נדיבוח לב", תרומה לה׳. אף האומנים היותר מומחים ומובהקים, אף החכמים היותר חרוצים במלאכתם, לא הוכשרו לקרבה אל מלאכת המשכן, כי אם אשר מלא ה׳ אותם רוח אלקי״ם עם "חכמת לב", ואשר נקראו בשם מסי ה׳ או אשר "נשאם לבם" לגשת אל המלאכה. גם הנשים במלאכוחיהן לא הוכשרו, כי אם בעלות "חכמת :לב" ו״נשיאוח לב". לא טיב התמרים ויפים וסגלוחיהם הטבעיות, לא כשרונות האומנים ויתרן חכמתם השמושית־המעשית תפסו כאן מקום בראש, כמו בכל בניני העולם, כי אם "הלב" הטהור והחכם והרוח הנכון. לא אמנות וחריצות היו כאן הסקטורים היותר חשובים ועקרים, כ״א נדיבות "הלב", חכמת "הלב" ונשיאות "הלב". לפני המלאכה היחה "נדיבות הלב" מתקדמת ומאירה, ו״חכמת ונשיאות הלב" היו מלוות אותה על כל שעל ושעל מחחלחה ועד סופה. ועל כלם היה שם "ה׳" מרחף לפני כל המתנדבים והמביאים והעוסקים במלאכת המשכן, לב אחד ורוח אחד לכלם, לעשות רצון קונם "כאשר צוה ה׳ אח משה". איחא בילקוט (בראשית ב׳). הקב״ה נמלך במלאכים, אמר להם, עולם אני מבקש לברא, א״ל, למה? אמר להם, בשביל עם אחר, •שנקרא ישראל; א״ל, ומה טיבו? אמר להם, כשם שהבדלתי ביום ראשון בין אור לחשך, כך במצרים: ולבני ישראל היה אור במושבותם. כשם שהבדלתי ביום שני בין מים עליונים לתחתונים, אף להם אני עתיד (לעשות כן, שנא׳ והמים להם *) הרמב״ם מונה שם והולך עור שבעד, מקדשי ה,׳ שנבנו ושיבנו בזמנים ובמקומות שונים: בגלנל׳ בשלה* בנוב׳ בגבעון ובירושלים: בית ראשון ושני והשלישי שיבנה בב׳א. [ואפשר שמה שנצטוה משה להיות חוזר ומפרק את המשכן בכל יום מו' ימי המלואים וביום השמיני הוקם ולא נתפרק׳ היה רמו לו׳ המקדשים׳ שלא יתקימו והשמיני לע״ל יתקים לעד. הגרשר״ה וצ״ל בפי׳ עה״ת! ואע״פ שיש בבל אחד שינויים מחברו׳ כלם מרועה אחד נתנו׳ ובלם נכללו במצות ה׳: ועשו לי מקדש [מנחת חינוך]. והשינויים נעשו עפ׳י נביא׳ שבאותו העת׳ כפי הקבלה בע׳׳פ מסיני. אנו נתעסק רק במקדש הראשון׳ הוא המשכן שעשה משה במדבר׳ שכל מעשיו מפורשים בחורה,