Nahalat tsevi · 1931-02-01 · Heft 4-5 (Februar 1931) · p. Seite 179

179 das.) Und er drang durch. Das Edikt verfehlte seine Wirkung nicht. Sowohl der Purim, den die Landjuden aus eigener Initiative eingerichtet hatten (את אשר החלו נעשות), als auch der Purim, der den Susanem von Mordechai auferlegt werden mußte, (ואת אשר כתב מרדכי עליהם) wurde akzeptiert (V. 23 das). Denn sie sahen doch alle ein, daß Haman ein צרר כ ל היהודים, ein Feind aller, auch der ״intelligenten“ Stadtjuden war. (V. 24 das.). — — Daß gerade die Stadtjuden besondere Veranlassung haben, die Lehren des Purimfestes zu beherzigen, das vor allem ist's, was uns Schuschan-Purim lehren will. R. B. Eine Stimme aus Erez Jisroel. Raummangels wegen mussten wir die Rubrik ״Chronik“ für diese Nummer zurückstellen. Indessen bringen wir eine Würdigung der Be- Ziehungen der selbständigen Orthodoxie in Erez Jisroel zu der Ideologie Rabbiner Hirschs aus der Feder des bekannten agudistischen Führers, Herrn Moses Blau in Jerusalem. Die Schriftleitung. הרב שמשון רפאל הירש מיל. נדול הוא ונערץ השם "ר שמשון רפאל הירש" אצל בני ארץ ישראל, באשר ענן כבודו הלך לפניהם במלחמתם לחופש בעשרת השנים האחרונות. השם הזה היה לבני איץ ישראל לסמל היהדות הנבדלת העומדת ברשות עצמה. מאותו היום שהחפשים בארץ ישראל חללו את קדושת עדת ה׳ פשטו את העדי מהקהלה הקדושה, אשר מלאה באלפי שנות הגלות מקום "כנסת ישראל" בישובה, היה השם הזה נשא על כל שפתים. שיחת היום היתה שיטת .ר׳ שמשון רפאל הירש/ בחורי הישיבה שבא״י, ונם פרחי בני הישיבה ותשב־ר כלם תארו להם בדמיונם את הענק הזה, אשר לבדו עמד במערכות מלחמה, והציל את כבוד העדה, ושחרר את התורה ואת היהדות. הלכה זו של "עדות חרדיות" חיא חדשה בבית מדרשם של בני ארץ ישראל. עד המלחמה העולמית היתה כל העדה כלה קדושה ובתוכה די, והתורה היתד. מחזה לפני תושבי א״י את כל דרכי חייהם בכלל ובפרט. ומשום כך היתד, היהדות החרדית זקוקה למורים בשאלה זו בשעה שעלתה על השלחן. היא התחילה ללמוד פסק הלכה זו מ״אלף בית", ומורה הנדול היה האדם הנדול ר שמשון רפאל הירש דל. שנים רבות נתחבטה היהדות החרדית בקביעת מושגים להלכה זו, היא ידעה שאויבים בנפש קמו על ערכי הקדושה שלה, היא ראתה את הסכנה המרחפת על כל קניניה המחנים, היא מששה ביד את הערפל המכסה את שמי ארץ הקדושה, עם התבוננות שלטון של חפשים שאמרו לכבוש את הקהלות, אבל הם לא ידעו מיד להגדיר המושגים האלה במלים. הם נלחמו, מצאו להם בטוים להלך רוחם,