Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1889-01-01 · IX. (1889) · page 89

85 מייכס ווייב אוב׳ קינדרליך ווערין אך שיר זיין מג, דא מיט מעט איר זוכה זיין, אז איר וועט בלט קריין אין הייליגן לנט אריין, דאש בעט אייער דינר יעקב פאלק מוכר ספרים. Das Buch beginnt mit Ps. 23 מזמור איין גיזנג צו דוד גוט אין מיין שפייזר, und Tischgebet, S. 13 beginnen זמירות» hebr. 1“בל מקדש übersetzt: כל אידר מן דער דא הייליגט דען זיבנטן, S. 53 הנה ישועתי Sn ohne Ueber schrift; S. 58 סדר הדלקת הנרות und ׳מעוז צור S. 62 Abigdor Kara’s ׳אחד יהיר deutsche Ueberschrift דען זמר זיכגט מן ווען חתן אונ׳ כלה בייאאינדר(80)זיין, S. 68 סדר הכפרות, 79 קי״יאת שמע 82 ,ברכות המילה ohne Uebersetzung, ebenso קידוש S. 86 ff., 90 הגרה של פסח, S. 140 כי לו נאה, deutsch חד גדיא 149;כי ווען צו איס אח שוין ווען צו איס צימט וואל (auch!כלבח) zu ergänzen Catal. Bodl. S. 420 n. 7240. S. 152 אשליך יגון ואנחה V. Ahron ha־Kohen (Zunz, Lit. S. 381 wo Ahron b. Meschullam zu streichen ist, da er nicht Kohen war, s. Catal. Bodl. S. 1690 und oben).1) S. 156 ברכת הנהגין, zuletzt S. 162 שלום עליכם für die Weiber beim Lichtzünden. Jakob b. Abraham ist der zweitgenannte; vgl. Catal. Bodl. p. 2922 n. 8290 und 8292 und über das 1602 מעשה כוך meinen Artikel im Sarapeum 1866 S. 2. ‘) Ahron [b. Jakob| Verfasser des אדמות חייס in Majorca ist noch bei D. Cassel (Abr. b. Natan, in Zunz’s Jubelsehr. S. 122) durch Confusion mit b. Meschullam nach Lunel verlegt. — Ahron K. Barcelloni ist angeführt in סוד לולב ms. Schönthau 107 g. [Der Verfasser v. אשליך hiess Ahron b. Jakob Kohen; in der 5. Strophe ist nämlich noch בד יעקב כחן gezeichnet (ברכת הקדש יעלה בארץ, בקץ בריאת י י ־ בחן לאל ־)» s. ם' ברבת המזון Ed. Dybrenfurth 1743 f. 5b. Der Ritus Cochin (תפלוח *D Ed. Amst. 1757, 8 b) enthält ein Simchat-Tora-Lied (heg. י(שאו ידיכם קדש * * ־ a!s dessen Verf. in dem Akrostichon sich ein Ahron b. Salomo Kohen zu erkennen gibt (אביע רנני ־ ־ * חבט מעולה ־ ־ דחובש לב נבון ־ ־ ־ נשמת כל חי I•® •בי חיא נרי בתוך דוחי י י י שדי לך ׳מורים 'היצורים