Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1889-01-01 · IX. (1889) · page 35

31 20. In Regensburg war es Sitte, dass wenn ein Kind zur Beschneidung iu die Synagoge gebracht wurde, alle Anwesenden aufstanden. Einmal geschah es nun, dass R. Jeh. d. Fr. bei solcher Gelegenheit sich von seinem Sitze nicht erhob. Auf Befragen gab er an, dass der Prophet Elia diesmal auch nicht seinen Sitz neben dem Gevatter einnehme und zeigte denen, die fähig waren, solches wahrzunehmen, dass der Prophet bei dem Synagogenfenster sitze. Das geschieht, erklärte er ihnen, weil dieses Kind einst das Judentum verlassen werde. (Maasse-Buch 54 d.) 21. R. J. aus Mainz, der Sohn einer Tante R. Jehuda’s d. Fr., hatte seinen Sohn Elieser gewarnt, über die Donau zu reisen. Dieser wollte aber seinen Verwandten R. Jeh. d. Fr. kennen lernen und übertrat das Gebot seines Vaters. Als er bei R. Jehuda anlangte, stellte dieser ihn sofort darüber zu Rede. Ein halbes Jahr hindurch hatte er sich bei R. J. aufgehalten, ohne diesen dazu bewegen zu können, ihn in seine Mysterien einzuweihen. Am Rüsttag des Pessachfestes fragte ihn R. Jeh., ob er am Abend an dem Tische seines Vaters die Haggada lesen wollte und als er darauf erwiderte, dass die Zeit, für eine Reise nach Mainz nicht ausreiche, trug ihm R. J. auf, eine von seinen Mazzot dem Vater mitzubringen. Er machte sich nun in Begleitung R. J’s. auf den Weg. Da schrieb R. J. d. Fr. die Gottesnamen in den Sand, bis Elieser sie erfasste und alles wusste. Er langte noch rechtzeitig in Mainz an und überbrachte dem Vater R. Jehuda's Geschenk.1) דדהידים ונתקבצו כל העיר עליהם למרדם ולהרגם ואמרו מיניה וביה נשרי בהון נרגא ויעיד המשומד עליהם שיצא מהם שצריכים לדם ואז לא יוכלו במקומות אחרים לדבר עלינו שום רע אז נתמלא רצונינו מהם ושלחו אחר המשומד ושאלו לו אם היא יודע שצריכים דם השיב להם בשבועתי ובאמונתי הארורה והטומאה שאינם צריכים שום דם והגיד להם היאך היהודים מדיחים בשרם ומולהים אוהו מדם ונתבטלה אותה גזירה על ידי אמר לי הרי״ח אם כן הוא אני ערב בדבר שיהיה חלקך בג״ע אבם תשוב בלב שלכם• Diese Sage befindet sich auch in einem Maasse-Buch (doch nicht in Ed. Rödelheim). Ygl. Tendlau, das Buch der Sagen und Legenden, Frankfurt a. M. 1873, No. 62 4) im hebr. Text: מעשר־! בר״י ממגנצא שצור, לרבי אליעזר בנו שלא יעבור הטונ״אה ־ * ־ והיה רבינו אליעור תאב יראות הרי״ח ־