Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1889-01-01 · IX. (1889) · page 21

17 Die folgenden Fragen und Antworten sind dem Talmud und Midrasch (Gen. r. c. 17) entnommen; originell ist nur die leztere über die Furchen der inneren Handflächen.1) Der Schluss des Ganzen lautet: א״ל נבזכדנצר יישר כחך אשרי אביך ואשרי אמך מיד נתן לו משקל ראם מרגליות והלך לו וצור. נבובדנצר הרשע והרג כל חכמיו מאותו היום הכניס לפניו דניאל המו״ע ועלה בן סירא לארץ ישראל ובזבז כל אותו ממון לצדק ואח״כישב ועשה ספרים ער אין חקר• סליק ספר בן סירא וה׳ יוציאנו מאפלה לאוררה יתמן במהררח?• N0. 35. Folgende Anekdoten: פעם א' אירע בשבת הראשון אחר הפסח בסיום קריאת התורה קרא החזן מפטיר ושהה לעלות המפטיר וישאלו מוהר״ר משקו מכרוני ויאמר מהו ששהה׳ וכי אין מפטירין אחר הפסה• (Witzige Anwendung des Ausdrucks מפטירין M. Pes. 10, 8.) לפני תלמידיו מבחוריו (Kirschen) עזר אירע לו שנתנו פירות קרשין וימהרו ויחטפו בל־* (d. i. Moschko von Brünn) של מהרמ״ם הנ״ל אחד כשני ידים ויאמר שתי ידית לקרש האחר• (Exod. 26, 17: ״Zwei Hände nach einer Kersch! “) עוד אמר מהרמ״מ הג״ל על השמש שלא רצה לקנות מסגרת לחדר (Schloss) של אשתו לסוגרה והיא הפסידה מן החדר ויאמר אם של״ש אלה לא יעשה לה ויצאה הנם אין כסף (ib. 21, 11). עוד אירע לו שרבינו דוד למ״ך שינה בדבורו וחילף בלשונו ובלימודו פעם אמר כה ופעם אמר כה ויאמר אחד מבחוריו שלש לשונות בחי־ר״ל (s. Raschi zu Gen. 18, 7. Wahrsch. חרד״ל hier als Abbreviatur für חבר ר' דוד למך). Weder über Moschko aus Brünn noch über David למך ist sonst etwas bekannt. Ersterer könnte der Sohn des R. Israel von Bruna sein (s. dessen Resp. No. 138), in Resp. Josef Kolon (No. 169) wird jedoch מנשה als Sohn Israel Bruna’s genannt, wahrscheinlich derselbe, mit welchem R. Israel correspondirte. Nach Pesakim No 83 wohnte derselbe in Krumenau. עוד אירע שכתבו למהי״׳ר הלל מאירפורט פסק ארוך והאריכו בטענות הפסק ההוא לרוב למאד ויהי עליו לטשן<1 אריכות הפסק ויען ועוד שאלו אותם סימניבם שחקוקים בכפו של אדם מהו א״ל בן (* סירא לנבוכרנצר שטר חוב הוא על כל מה שעושה בכף ימנית תכון לו בל זכיותיו בכף שמאלית כובשין לו כל חובותיו שנ) וביד כל אדם יחתום• 2