Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1885-01-01 · VII. (1885) · page 191

187 gebers der חידושי הלכות מו״ה ה^שיל E<J. Frankfurt 20b שמעתי מפי מחותני ה״ה החסיד מו״ה וואלף זלה״ה שהיה אב׳ר ור״מ דק״ק בוטשאטש•) S. 224 Z. 3 v. u. Hirsch Katzenellnbogen (Approb. zu Abr. Waller- Steins □מאמי" אברח Ed. Fürth) berichtet, dasz Lob Berlin sich gegen die falsche Richtung der Homiletiker seiner Zeit ausgesprochen habe: ראיתי מעודי כשנתגדלתי •.־כי אאו״ט חג'..• מוה״רם וגם אח״כ בהיותי עומר ומשמש בק״ק 1פ״פ .לאמו״ח מוהר״יך זצ״ל ועתה כבר ראו עיני בכתבי קרש אמ״ו הגאון החריף מו״ה ליב ברלין מאייזנשטט בן לאותו צדיק מרה מרדכי מוכיח זצו״קל נגד חוקרי חבר בענין דרשות• S. 225. Jesaia Berlin schrieb auch Glossen zu Emden’s Mitpachat, die J. B. Lewinsohn 1820 mit diesem Werke zn ediren beabsichtigte (Schlussnotiz zu Tropiovitz’s מלוכת שאול Ed. Lemberg 1820: . .. אזהרה מהרב אב״ד דקהלתינו לבל יודפס ■ ה״ה כתובה על ספר המטפחת מאת דודו הגאון יעבץ זצ״ל עם הגהות הנאון הג' ר׳ ישעי׳ פיק זע״ל ועור השגות רבות מאת משכילים רבים, העולה שגית בדפוס על ידי יצחק בער לעווינזאהן מקרעמניץ)♦ Auch die Novellen R. Nissims zu Git. Ed. Prag 1810 wurden, wie auf dem Titelldatte bemerkt wird, nach dem von J. B. corrigirten Texte herausgegeben. Im Briefwechsel stand er auch mit Chajim Jona Theomim (s Vorr. zu Or Enajim 1. c) und Baruch Jeiteles (s. dessen 7 עמק הבכאb a., wo z. 4 כי תצא f• כי תשא zu lesen ist, vgi. 141 קצור מזרחיa). Bensew holte sich bei ihm Auskunft (s. Einl. zu Ben- Sira 6, b). Flekeles (14 אהבת דוך a) nennt ihn den belesensten Kenner des jüdischen Schrifttums (ראש לכל הבקיאים שבעילס) und rühmt ihm nach, dasz er sich nicht mit kabbalistischen Träumereien abgegeben habe, vgl. auch Edel, ,אסיק יהודף Ed. Lemberg 1828 46 b, 47 a. S. 225 Michael Simon Mai schrieb auch eine Approbation zu Simon v. Sens Edujot-Commentar Ed. Dessau. S. 228. Meir b. Samuel פלקלש ist auch als Sezer in Ransbergs הולה גבר gefertigt. Ein Encomium desselben findet sich am Schlüsse von Bochners צחות המליצה Ed. Prag.