Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 244

244 Ursprung und Kern der hagadischen Angaben über das Bild Michas ist mir noch nicht Mar. S. 142 Z. 3 füge hinzu; Nach Schemot rab. c. 22 ,war auch קל der Name einer Gottheit (שת של נבוכרנצר קל שמו), was aber in Synh. l..c. kaum in Betracht kömmt. Von קלנבו zu unterscheiden ist wol קלוגיא מחא (Jebam 14b), das viell. Colonia Aurelia (Haran) ist. S. 146 Z. 13 f. ״Achir“ 1. ״Abchir“. S. 147 Z. 2 v. 0. f. ״les cid“ 1. ״lexid“. Das. Z. 6 v. 0. f. ״Stabi“ 1. ״Ssabier und Ssabismus“. Das. Z. 11 u. 10 v. u. 1.: Zunz (g, Y. S. 440) rechnet dieses Wort etc. s. 148 z. 8 f. חרוטות״ .1 “חרוטה״“. Das z. 9 f. "עגולות״ .1 “ענוילוח“. Das. Z. 11 v. u. f. ״Har-p-chrsti“ 1. ״Har-p-chroti“. S. 151 Z. 4 v, u. f. ״chaprut“ 1. ״Schaprut“. S. 152: Dieselbe Bedeutung hat יראה in Sifre II, 354 .nach der LA. in Raschi Deuteron 33, 19 נלך עד ירושלים ונראה מה יראה של אומה זי. Auch in Mechilta Bachodesch c. 10 (ed. Friedmann 72b) stand ursprünglich בדרך שנוהגץ ב ירא וחי ה ם (nicht במדינות oder באלוהיהם) wie Tanchuma [Jethro 16 ed. Stettin 126a] und Abrabanel (Mech. ed. Friedm. 114b] es noch haben. Das. Anm. 25: Vgl. auch Sifre I, 115. S. 157: In einer Formel (Sab. 67a) finden sich die Worte שייא שייא nach Ar. sv. שהי und Jizchaki gehe herab), die viell. p. säsia oder (sasta (Vull. II, 189) einen Dämon bezeichnen, vgl. auch das. sv. saieh (198). s 158 z. 10 v. u. חוורוריא ist wol XevxowaTa (Tob. 2, 10j. s. 160 z. 13 v. u. f. "ויוא שיעא“ l.ויום שעלה״“. S. 165 Z. 13 v. 0. zu den Citaten füge hinzu: Sota 46b בלורית ראה להן כאמורי־ם (Vgl. Jalk. 11 226). Es möge hier noch die Erläuterung Koch’s (Duo tituli thalmudici Sanhedrin et Maacot Amsterd. 1629 p. 265) angeführt werden. Deinde causam interdictae talis tonsurae inprimis probabilem esse eam quod gentiles partem capillati diis fictitiis alere consuessent. Pollux. dt ttvtg iy. nXayiov zöfi'rjv v.txrcu y.uroTltv 'ף v7tt(j t6 [itroMov, no~ TUfiolg 7j &toZg, y.ui oh'o^a^tzo 7z).o //titf rj oy.oXvq 0£l(ju Vgl. auch ib. pag. 124. S. 169 Z. 1 f. ״Ormuz“ 1. ״Ormuzd“. S. 174 Z. 1 f. ״cantabrii“ 1. ״cantabrarii“. S. 180 Z. 7. Vgl. auch Yidal Zarfati 23 צוף דבשb. S. 184 Z. 4. Das Wort קש'טה (Gen. 33,19) hat sowol da, als auch Jos. 24, 33 u. Job. 42, 11 bei den Uebersezern die Bedeutung ״Schaf“. R. Akiba war der erste, der nach einem gleichlautenden fremdsprachlichen Worte, welches Münze bedeutet, auch קשוטה so auffasste. R hasch. 26a כשהלכת, לאפ ר יק היו קורץ למעה קש יטה למאי גפקא מיניה לפירושי שאה קשיטה. Für לאפריכד hat Jechielides (sv. לכרכי הים (קשיטה (vgl. Brüll fremdsprachliche Redensarten S. 56 > und Kimchi לערביא (Connn. z. Gen. ed. Ginzburg 75a, Rad. ed. Lebrecht col 675). Das fremde Wort ist wol das zend. khsae.tah, Reichthum (Just. Zendlex. S 95), das, wie shaeta (das. S. 309) auch Geld bedeutete. Juda Moscato (נפוצות יהודה ed. Yenedig 69a) erhlickt in קשיטה castus! (ופניתי אני לראות מוצא השלה ובינוחי בספרי בעלי לשון יוני ולאטיני הוא שם מונח להורות על הכבש מורה ג״כ על סי שהוא תם (agnus) כי אניום .(castus) וקסטוס (purus) והוא הנקרא בלשום פירוט (ajwog) וישר