Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 243

243 Das. Z. 14 f. ״Ostlänre44 1. ״Ostländern4*. S. 131 Z. 13 f. ״geriech.“ 1, ״griech.“ Das. Z. 18 f. ״nvQtov“ 1. nxv()£ovu. S. 134 Z. 12 f. ״I, 22“ 1. ״I, 110“, f. ״Mutter“ das. 1. ״Pflegemutter4*. Das. Ibn Esra (שפה ברורה ed. Lipmann 7, 6) entgegnet der talmud. Erklärung von שגל mit folgenden Worten: [ומרוב כח בינת הראשונים יוציא[ו מדם בדרך דרש .כמו והשגל יושבת אצלו אמרו שהיתה כלבתא ואץ ספק כי זאת כמו נצבה שגל לימינך (תהלים מ״ה י) והכלבתא לא וזיתה נצבת [לימין] דור או המשיח רק טעם שג; היא הגברת המוכנת למטה שלא ישכב המלך כי עם עמה. In b. Synh. 95b. heissen Concubinen שגלונות וזונות. S. 136 In dem Wörterbuche des R. Menachem b. Salomo (lebte c. 1130) lesen wir fsv. דגון bei Dukes קובץ S. 30) über die biblischen Gözennamen Folgendes: ,( Kaaba) כמוש(שופטים י״א כ״ר) היתה.אבן שחורה תבנית נקכה נבחן (מ״ב י״ז ל״א) [צורת כלב] תרתק צורת חמור א ר ר מ ל ך צורת פרד ע ג מ ל ך צורת סוס בל (ישעיה מ״ו א,) צורת אדם נסרך (ישעיה ל״ז ל״ח) לוח מת:בת נח מלכם (מ״א י״א ה׳) מולך השורף את קרבנו והוא כעין אדם (vgl. Synh. 96a> .צורת תרנגל ואפרוחיה, נרגל p והוא מנחשת וחלול הוא סכות. בנות (מ״ב י״ז צורת רגלי יעקב ורגלי יוסף ועליהם הקימו צורח תרנגל, אשימה צורת חתול בעל זבוב (מ״ב א׳ ב') צורת דבורה. Da er in der Erklärung von Aschima, das er für ein Kazenbild hält, selbstständig ist, so muss er ausser dem j. und dem b. Berichte, welche offenbar beide benuzt sind, noch eine dritte midraschisehe Quelle vor sich gehabt haben, auf die er sich stüzte, S. 137 Z. 16 vor ״und“ 1. ״Ross“. Das. Z. 8 v. u. f. ״Sipparam“ 1. ״Sippara“. Das. Z. 7 v. u. f. ״tffoov etc.“ 1. ״ftMov 2v7t7fu^0tgu. Des. Z. 7 v. u. f. ״Polysistor“ 1. ״Polyhistor“. S. 139 zu Anm. 13. Ueber das Micha-Bild bestehen noch einige midraschische Angaben. In Schemot rab. c. 24 wird es dem aus Aegypten ziehenden Israel zum Vorwürfe gemacht, *dass es ein Michabild mit sich führe: שכחתם כל הנסים האלו שעשה עמכם הקכ״ה והיה צלמו של סיכה עוכר עמכם בים והנחתם דברי תורה . . . א״ר יהודה ב״ר אילעאי לא דיים שעבר עמהם צל׳מו של מיכה >*לא שהיו מקישין כלפי מעלה• Juda b. llai sagt dann noch einmal (■?gl. Mechiita 44b) ע״ז היתר■ בידן והסיעה משה מישראל. Das., c. 29 (vgl. Tanchuma Ki-Thissa No. 14) sagt R. Jehuda: ישראל עוברים בים וכספו של צלם מיכה עובר בים שג׳ ועבר בים צר!ה. inPes. rab.No.29, d wird gesagt, dass das Micha-Bild westlich von Siloh stand und den ganzen Tag hindurch vor demselben geräuchert wurde: בא וראה פסלו של מיכה היה עזמד במערבו וביהמ״ק היה עומד בשילה והיה מקריב לפני צלמו של מיכה קטורת בעתר שב(יחזקאל ח') ועתר ענן הקטרת עולה . . .. Einer in Tanchuma a. a. 0. No. 19 angeführten hagadischen Notiz gemäss hätte Micha die Tafel auf welcher die Formel, durch die Mose den Sarg Josef s aus dem Nil heraufbeschworen hatte, aufgeschrieben war, in den Guss geworfen und dadurch bewirkt, dass das Gold sich zum Kalbe gestaltete: ויש אומרים שמיכה היח שנחמכמך בבני! מה שהציל משה מן הלבנים, נטל הלוח שכתב עליו משה: "עלה שור" כשהעלה ארונו של יוסף [ו]השליכו לתוך הבור בין הנזמים ויצא העגל גוער כשהוא מקרטע, dasselbe wird aber in Pirke di K. Elieser c. 42 von Ahron gesagt. Nach dem Verf. d. Seder Olam wurde das Büd Micha’s zur Zeit Kuschan-Rischatajim's angefertigt (c. 12 בימי משן רשעתים היה פסלו של מיכה Vgl. Kimchi zu Rieht.) und mit Menasse in’s babyl. Exil gegeführt (c. 24 בשנת כ״ד למנשה גלה מנשה לבבל ופסלו של מיכה עמו;. Der