Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 31

31 Edujot IV, 11 — ib. טפילי ובו׳ vgl. Bechor. IV, 1 — ib. סיכה הישנה־בשרה Succa I, 2 — ib.האורז והדוהן־לפני ר׳ ה Schebiit II, 7, 856)— ib. ר' יהודה אומר Scheb. II, 6— VIII שכל המזכה את ישראל Abot V, 24 vgl. Tos. Joma c. 4 und die bei Landshut hegjon leb S. 370 verzeichneten Stellen. —X. אבל-בתורה BeraehotUI, 1 — ib* הוציאו כבלי המבה־מן התפלין vgl. Berach. ib* Traetat Tefillin S. 18 — ib. קברו אח המת־וההיצונח חייבת Berach. ib. 2— XI -כל המלין ואין בכך כדום vgl. Synh. VI, 557) — XIV שבעלה-בקבורתה Ketubot IV, 4 — ib. הלוקה מעמד-שיעור vgl. bab. bat. VI, 7 — ib. הרואה Berach. IX, 1. 2• Mechilta: c. VIII וכשנחרג ר״ש ור׳ ישמעאל-משכמחם nach M. Nesikin 18 (ed. Friedmann p. 95, b)58). 3. Sifra: II, 9 אין מברין־על הדם S. Kedosch. c. 6 (ed. Weiss p. 87, a)b. Synh. 63, a, M. k. 14, b—IV 8, 9 vgl. Emor ib. (94, a) Sebach. 100 a c. VIII וכשדרג־בעיגיו Emor ib. 28 ib. j. Nasir VII, 1 — 9 b, (99, b) Kohel rab 2, 1, b. Taan. 18, b, Fastenchronik c. 11, JalkutI, 643 — c, VIII, דורשי חמורות־ הקב״ה vgl. Kedoschim 10 (p. 92, b.) und Parallelst. 4. Sifre: c. VII וחשקת בה־השלישי vgl. S. II. 212, b — 213 d59). 56) Die fremdartigen Ausdrücke der Mischna werden hier durch bekannte ersezt, so פולין für אפונין und שנתמלאו שנתגמלו für שתרמלו (vgl. Ar. sv. תרמל). 57) Dieser Saz wird unter der Farmei מפני שאמרו angeführt; der hyperbolische Ansdruck עיברבל״ח wird zu ה״ז מגורלו herabgemildart, לחפור לו קבר או כדי שיבואו רחוק,□ ist eine jüngere Ergänzung. 58) Vgl. die nähere Auseinandersezung ln Weiss’s Com. z. St. p• 102. 59) in Sem. ist ר"מ fehlerhaft für ר׳ אליעזר) ר׳־׳א) vgl. auch Jebam. 48 a; für כפשוטו ־ממש hat Sem, den jüngeren Ausdruck ודאי (Pesikta et Buber 27 a und sonst). Die Stelle vor ירח ab ist in folgender Weise herzustellen: ירח זה ירח [כמשמעו] ושאר כל הנשים שלשה חדשים דברי ר״א רע״א ובכחה אח אביה ואת אמה ירח הרי [אהד] ימים ה״ז ב׳ חדשים ו איה" כ תבוא ואחר כן und זימים ,ירה Das die Worte .אליה ובעלתה לרבות את השלישי