Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 20

20 vor; von 2. gehört dav Motiv ib. Simon b. Elieser an; 3. ist daselbst ausführlicher gegeben. No. 4. das nach Nachm ani’s Zengniss aus אבל מכילתא א הריחיstammt, erscheint Semach. c. 13. nur lückenhaft wieder, welche Stelle übrigens nach Naumburgs Vorschläge (נחלת יעקב z. St.) zu rectificiren ist. XIV. (ThA. 38, a. JG. 72, Tur 362). אין נוהנין שתי ארוגות זה על גב זר, ואם נר; ספין1) את בעל העליון שיפנה שאין ניר־-גין כזיון בבתים. 1) fehlt bei JG. Diese oder eine andere Baraita ähnlichen Inhalts war die Qnelle für Maim. Ebel. 14, 16. Schemtob Ibn Gaon (בגדל עז z. St.) bezeichnet als solche אבל רבתי דמכילתא אחריתי. XV. (ThA. 64, a. .(ובמכילתא אחריתי דאבל תניא כל מר. שיש כאיש יש באשה חוץ מתספורת. Dass das Verbot des Haarschneidens während der Trauer tage sich auf Frauen nicht erstreckte, war auch aus Semach c. 7 ersichtlich, wo aber in den Ausgaben der Text verstümraelt ist. In Hai. gedol. 43, b, heisst es: כל שלשים יום אסור בתספורת אהד ראשו ואחד זקנו ואחד כל שער שיש מ . . . והא שה מותרת כנטילת שער לאהר שבעה. Dies wird aber bei Alphasi M. k. No. 1221. aus Ebel rabbati angeführt (vgl. auch Maim. Ebel 6, 3, Tosaf. Jebam. 40, a. sv. מקום, Escbkol II. S. 164, Nachmani 1. c. 63, b ff. Ascheri M. k. No. 100, Naumburg in נ״י z. St.). XVI. (JG. 46). 1. היו לו שתי נשים זו שרגיל אצלה כופה מטסה ושאיני רגיל אצלה אינה כופה סטתה אלא מטחו בלבד. 2. הדר בפונדק והשרוי אצל הולה אם מת לו מת איני הייב בכפיית הפכה ואם היה פונדק מושכר לו חייב. No. 1. kömmt nirgendswo mehr vor; 2. stimmt theilweise mit j. M. k. III, 5 überein.