Sulamith · 1809-01-01 · 2 Bd. 6 H. (1809) · p. Seite 387

Würdige hat aber seinen Zweck nicht erreicht! Der Dis« putationsgeist mehrerer Rabbinen trug den Sieg davon, und brachte gleich bei der Erscheinung dieses Werkviele Beschwerden gegen dasselbe hervor, die die nicht denkende Menge für erheblich genug hielt, weil man sie ihr — eine gewöhnliche Höllenkunst der Scheinheiligen — unter dem Deckmantel der Frömmigkeit darbot. Gedulbig sah der Weise die bescheidene Wahrheit verdrängt von der unverschämten Lhorheit, hielt verkennt zu wer« den für das gewöhnliche Loos der Menschen, zürnte nicht auf seine Gegner, sondern that das, was jeder Der« zünftigethut: bemitleidete die Verblendeten. Seine Gedanken hierüber sprechen sich in folgendem Briefe an feinen geliebten Schüler R. Joseph, aufs deutlich» sie aus: ׳ ״Weder Ruhmsucht noch Ehrgeiz» sondern Liebe zur Wahrheit und zu meiner Nation, der ich den Besitz eines Werkes verschaffen wollte, das ihr ohne Zank und Disputationen zu einem Wegweiser hatte dienen können .— leitete meine Feder bei der Abfassung meiner Schrift. Wohl wußte ich, daß sie Leuten in die Hände fallen wird, die mich ihrer ärmlichen Kritik unbarmherzig Preis הנכוחה בדברים האסורים והמותרים ושאר דיני תורה היאך הוא ומגני זה נעתרתי חצניאני משה בן מימון הספרדי ונשענתי על הצור ב׳יה ובמותי בכל אלו הספרים וראיתי«יחבר דברים המתבררים מכני אלו החגורים בענין האסור והמוהר והטמא והטהור עם שאר דיני תורה כמים בלשון ברורה ודרך קצרה עד שתהא תורה שב״עפ כוויה סדורה בפי הכל בלא קושיי ובלא פירוק ולא זה אומר ככה וזה אומר בכה וכוי: