Sulamith · 1809-01-01 · 2 Bd. 4 H. (1809) · p. Seite 286

286 נק׳יק מוצין ־אשר דרתי 3ה מנעורי יש שחר" במצית אדונינו הקיסר ירייה כאגריק הכלי ויין" הרבות ותנינות וכלי החש " הדבר גלוי וחכורהס שיש שחה לערך חיוה נערים רבני עתנו העישים במלאכה כשי דרכם. וחף יש מהם הצליהו חיוור לעשות " והתה מלמדים לאחרים וחרויהים לערך הרבעה וחחשה ליוור ליום" יעד השר מצחו הן בעיני הראש חן שהבריק ה״נל ינת; להם-מריות דבר מה־ והס חלהוכיר שיז״ו חללו את השגת או שאד מועדי ה'" היזה שובתים ככל שארי בני ישראל בימי הגינו" ולעומת וה התה עי שים בחלהכתם בימי חני האי/״ עד אשר הושם להק ביניהם״ הא״נ ישישים מלאכת הישראלי ביום השבת ובימי חגינו" ונערי בני ישראל עישים מלאכת הח״נ ביום א' ובימי חגיהם־ ואם אמרתי אם שרה כחה יכיזה מבני עמנו אשך מתכרנסיה ממלאכתם גק״ק מעץ׳ . נצשיך" פ»ריש ובישובים סביבות אלה המקומות ודומיהם , תכלה היריעה ־ ועל diese also, מסע der Unrichtigkeit ihrer Mcinimg überzeugen ן und sollte dies sogar die edle Begierde in ihnen erwecken, dem musterhaften Streben ihrer Glaubensgenossen, ihre Kinder nützlichen Gewerben aller Art zu widmen, zu ihrem und der Menschheit Heil nachzuahmen, wie glücklich würde ich mich aled'nn schätzen, dadurch zum Wohl der Jsraeliien auch etwas bcigctragen zu haben! — Zuerst also vom Handwerkssiande. Zn Hagenau, meinem jetzigen Wohnorte, der nicht mehr als ungefähr hundert jüdische Familien zählt, sind jedoch 50 israelitische Jünglinge, von 13 bis 20 Jahren, welche bereits zum Erlernen verschiedener Handwerke angehaltcn werden, und z verheiralheke Proftfstonisten, welche die feinsten und gcschick« testen Arbeiten liefern, so daß ftlbst die christlichen Einwohnrr daselbst lieber bei ihnen als bei den christlichen Hand«