Sulamith · 1809-01-01 · 2 Bd. 4 H. (1809) · p. Seite 283

גכה, מיתתי תהי' לריק יללא יועיל / גי לא יופל האיש הישראלי לשמם עצחז במלאכתו כשארי איחרת‘• שכת' ה' חדשו ומועדי, המה לכו לטרי/ בהה יושבת המלאכה* ואיך יכול האיש הישראלי להחיות את גכשו אס ישגות גאלה היחיס וגס בימי חגי הארמית? ואיך ייזצא טרף לכיתי באיזה חיהיס אשר יעשה בהס לאכתי? — יעיד חלת© בחיהס כי הוא כנד דתנו לגלית זלזן בלא דגר, אכן ג תורת ה, יהי׳ חשצכי וגה נהגה יומס ולילה* — והכה על הטענה האחרונה לא אאריך למזל מחשביתס לרע, וכמה פעחיס הזהירו איתני געלי הגחרא ללמד תת גנו אומנות עד שאמרו כל שאץ יזלחד גני תואנות « כתלו מליזדו ליפטים ־ לית דין צריך ניסנו, וקרי בי' תל תנגן כסיל באילת׳! אכן על הראשון באתי כהיום להודי! לקלה האנשים כי לי) ישר דברו י ופן ואולי אבעיר אש הקנאה בלבכם בראיתם מיה וכמה חבני מחנו עושים בחלאכה, איש' איש ככי אומנתי, גדלו והצליחו mit einem neuen wechselt. Nur allmählig kann ein Volk zur Erkenntniß des Bessern gebracht werden; nur Stufen» weift gelangt der Mensch, dem Gange der Natur gemäß, zur höhern Vollkommenheit. O mochte cs mir gelingen, diejenigen, welche dicß nicht einsehen können oder wollen, eines Bessern zu belehren; mögen ihnen die-von mir assge» sühne Thaksachen, zum Beweise dienen, daß es de» Inden nidit an Einsicht mangle, daß cs vielmehr sehr viele unter uns gebe, die das Gute, welches die Vorsehung mittelst humaner und wohlwollender Regenten, für unS zu bewirken sucht, in der That zu schätzen und zu benutzen missen ) — Warum kann doch dicß Gute nicht allgemein benutzt werden; warum müssen leider viele unter uns, der Anwendbarkeit desselben bereits entwachsen, noch immer den eisernen Druck beftufzen, der seit Jahrhunderten auf