Sulamith · 1807-01-01 · 2. Bd 3 H. (1807) · p. Seite 166

§ &a תאחז ציון הךדית-קד•^" ___ופניה חך־ות עוז נץדזילו; אף גילית לבכן?הבה ־ . . רק שפתיה התניושצו סליה. Heiliger Schauer durchzittert die Muse.. Freude leuchtet ihrDlick, flammt die Wange; Es schwillt zum Sang ihr die Brust . , . Aber die Lippe bebt zögernd. ',ויי השמיע מראש אסיר בקדש י_הל1ף: Sn—Sip3 ”שאי בטרף, בת־־צ״ח ’ .־ 3?ןיתי• vh Da fauselt's aus de« Wipfel« (We Engelsstimm' im Heiligthum): ״Erhebe dein Saitenspicl , 0 Schüchterne! Und sing' ein Lied, würdig des Würdigen. ,7 יהW ךעי בי-נפשו?לז^אייתו $ראש זיור ודור$ ‘ ־ - ומאז הציב- צלח־״עם ועם 3דןרו לםגו^.;; . - Dm« toifv Ihn erkohr sich der Schöpfte Dan» schon , als der Nativnm Glück, In des Werdens frühester Dammrung, mit der Zukunft Jahrtausenden vor feinem Thron hinjog; מן־״אז י - /.;