Sulamith · 1812-01-01 · Heft 1 · p. Seite 138

ויען המלך ויאמי: הזאת בבדי עיר הגדולה/ י ד' יוג' ח, אשר נפח ידי עשיתיה / י׳ י״ג ישעי' לנית ממלכתי ולתפארת גאני? י״מ ישע•*' י״ג י״ט ער,ו' ז' "השמים אעלה שס י״ד י"ג ממעל לכבכי אל ארים כסאי שס- לעליון אדמה״ — סש — י״3 הילל בן שחר! שס- איך נפלת משמים? — שס- הזה האיש חודש על גויס/ י״ג י'ן ישעי' הרס ערים ושרים החרים? - יד׳/ ירח נ״א ג' שס — מרעיש ממלכות׳ טרגי? הארץ/ ר י״ו שם י"׳ ושם תבל כמדנר? — - י״ז שם — א ה ר י ת ה. ואתה מקברך תשלך.1 ישעי' י״ד י״ח עצמותיך שטחים לשמש יהיו; יריי ח' לו' ב' לירה מלכת השמים אשר אהבת / שס ח״ד י' ז ולכל צבא השמיט אשר עבדת. שס ח' ב' שמך ושאר החתיך! נין ונכד יכרת. ישעי' יץץר י'3 קולך מארץ יבוא כקול אוב, שם כ''ט 7' ואמרתך מעפר תצפצף. שס- בניך ירדו שאלה בכלי מלחמתם. יתז' ל״3 החת ראשיהם חרבותם נתנו; שס —. — ותהי עונותיהם על עצמותם: שס-י וכי חתת גבורים בארץ חיים היו. שס--