Sulamith · 1812-01-01 · Heft 1 · p. Seite 130

קומו שרים! מעתו מ*; י ישעי' כ״א הי שאו נס אל1 ההמות! ירחי' כ״א י״ב החזיקו המשמר י שס-י הכינו האורבים! שס- שפכו סוללה 1 שם ו' ו' השמיעו אד* כלי הורכי קשת! שם כ׳י״ד אל תחמלו אדי החץ! שס- מחי הקבל גחמותיה תני! יחזק' כ״ו ט' מגדלותיה בחרבות תתצו! שם- שברו כריתותיה! ירחי׳ נ״א ל' עמודיה ברזל והטוהיה נחושה! שם א' י״ת חרב, חרב! הוהדה! יחזק' כ״ח י״ו אח, ברק עשויה! שס ־— כ' מעוטה לטבח!— שס —י — פרסות סוסיהם כצר נחשבו י. ישעי' ה' ל״ת וגלגליהם כסופה. שס- חציהם שנונים, שם- וקשתותיהם דרוכות: שם- עליך תרנה אשפה! — איו' ל״טכ״ג העמקים מלאו רכב, ישעי' ל״3 ד' ופרשים שות שתו השערה י: שס- מדן נשמע נחרת הסוסים! ירחי' ח' ח״ו כל הארץ רעשה מקול מ< שס- האבירים, וזעקה נגוים נשמע! שה נ' ח״ו כלביא ישאגו, ככפיר שס נ״א ל״יו כנהמת ים ׳המיון: שם- איש את אחיו אליחמול! ישעי' ט׳ י״ס ארור מונע חרבו מדם! ירחי' ח׳ח י' דבר הי יעשה. ראו! מגן גבוריס מאדם, כתו' ב' ד' אנשי היל מת־יעיב : סס- הרכב באש פלדות יבא־. סס-