Sulamith · 1812-01-01 · Heft 1 · p. Seite 122

מרין! ארץ! שמעי דגר ה׳! ירחי׳ כ"3 נ״ט. »שר שמלתו דמים מגודלה. ישעי' ט' 1' מפיו חרב חדה פיות. תיובח״יוי״ג. מפלי ה'ד' וקרנים מידו לו כשמש בגבורתו. תנק' נ'ד'. שוב' ה' ל'ו! ערבו על בבל סביב! ירקי' נ' ח״ד זדון! הנני אליך. שם — ל״א לבך בחילך גבהת. יחוק' כ״ק ה' עיני כבודי מרית׳ ישעי׳ ג' ח' כי תעלה השמים, ירחי' נ״א נ״כ תבצר מיום עזך; שם — — כי הגביה כנשר פו3די' י1' ד' שים בין כוכבים קנך; שב- משם אורידך נאום ה׳! .— ס ס — — ■■׳יי מה ׳יומון עיניך׳ יזיופ ט״ו י״נ שוכנת על מים רבים: ירחי' נ״א י״ג רבת אוצרות, סס- קצך בא. סס- ימיך לא ימשכו! ישעי' י״נ כ'־ב לי נגלו שערי שאול ומות! — י)יו3 ל״יז י״1 אם ארז בלבנון יפה ענף ימו' ל״א ג' אם בסעפותיך קננו סס —י ו' כל עוף השמים סס — ובצלו גויס רבים ישבו סס — 5' ושרשיך אל מים רבים סס — וכל עץ בגן אלהיב שם — 0 כרב דליותיו יקנאוך .— סס-- פרח אמלל תהי <יזו' א' ד' גת דרך די' בחרון אפו. איג' א' ט״ו , מה תתהלל׳ בעמקיך, יריזי' יז״ט ד' רב עמקיך שם--