Sulamith · 1810-01-01 · 1 Bd. 5 H. (1810) · p. Seite 290

0/>2ג z. .מי יצר ך־^רוה ויסובב — יאמר מרעש אדוקים? — סי מוציא, ניסינו לשובב, — מחק אתיו להח הוזיח? — אהה אדני דוושה אריתי י י ך - י■׳'• ־ י V. - v• ין־ף לא תקצר ולא תלא — אמתך עד עורם תקים! 4. יהללו ישמש ולוח סערה —!הלל הול על שבת גמיש; — בל רכש אישי הוא הי, וקרא:— הבו עוז משפחות עמים! — כל עשב זיע מזריע — כל עץ נהסד קול למסיע: ־־. להודות לו?דעה תמים. §. ארם, עדי ו?אר חלצורים! — עינירראו גלמך — הלא הסדיר■ אתך לבקרים — וצרם אלהים צלמך — לכן ראה אמת רעה אמינה; ־- אם תטה לבך לתבונה — פה תראה עולמף. 6. לאת רוחי! תני כבד לשמו — יהי עולים ועד?יבורך; — הכילו; ותהזי•בניעפו — ולפייו תניעי ברך; — עורו לני איש קהו עצה — עבדי אותו בנפש הפצה — כי הוא לא נעביד בפרך UcbcrsctziiiiZ ve!1: Für wcn rc.!. למי, להסדיר שיר אל, צבא תבל ער־1" מיונם? — ךיפי לבל הארצודת האל, — פ.די תבואות בצביונם? — למן מנד ש?!ש דרה, — .הנער לבל אשד בו? — למי פיח לבנון באיו — ירנן: הלה אך שמח?