Sulamith · 1810-01-01 · 1 Bd. 2 H. (1810) · p. Seite 139

1Z6 Folge) von Mißgunst, Eifersucht und Neid. (1 z) Durch sic sirau« chclte der fromme, sonst gottcs« fürchtige Herrscher (Saul), und rhat was Gott mißfällig war. (!4) Bewahret die Pforten eures Mundes und vcrläumdct nicht den Nächsten, damit ihr nicht D oeg gleich werdet, wclcher mit seiner Zunge eine Stadt mit ihren Bewohnern geschlagen. (16) Scyd David gleich , der Gutes für Böses vergolten hat: Gott stellt ihn auf die Probe, gicbt seinen Feind inseineHand, er läßt ihn aber in Frieden zichn. (!8) Liebet euren Freund mit Wahrheit und Aufrichtigkeit wie Jonathan, nicht aus Eigen« nutz; er achtete nicht einmal sei« nen Schaden, da David Kö« nig, und er, der Kronerbe, der erste seiner Diener seyn (werden) מרעהו תעשד־־ן?או/: ניס כדין נכשל צדיק מושל ביראת אלהים דעש ד־זרע?עיני י(: <יח ^בזרו פההי פיכם ללא תלכו רכיל ברע פן תדזיו?דאג אשר 1J it7?לי ךו^ביה: (טס דדיו כדוד אשי שלם טובה רההרת רעה כי'נסהו אליהים דקגר אר־ו אלבו מדו דשלההי בשלום: ׳ (יה) אהבו ריעכם באמת וכתמים ביהונתן לא לבצע גם אל־־1 מכו לא הש כי ימלוף דור להוא יורש הכתר ראשון(עבדנו! sollte." . Kap. zit 26)״) Nun, meine lieben כו) ועתי־» בגי אין) < Kinder! haben wir anstatt der לנוכיאבהועפלהתחת Opfer bloß das Gebet und das קרבן^קדש?זע--אשר kleine Hciligthum, wo wir UN- יאשם ^פון7 שיתנו?)