Jeschurun · 1927-03-01 · Heft 3-4 (März 1927) · p. Seite 199

NordfranzÖeische Klassiker usw. 199 verschiedenen hermeneutischen Regeln systematisch in Anwendung zu bringen. Ueberall zeigt er das Bemühen, die Gedankengänge und Zusammenhänge der Verse festzustellen. Er meint, dass oft scheinbar unnötige oder nicht streng zur Sache gehörige Sätze in der heiligen Schrift vorausgeschickt werden, um spätere Stellen erklärbar za machen. Proben seiner Exegese: ZuGn. 17,5 מדוע שם אב רם געקי־ לגמרי ושם יעקב לא? דאברהם היה לו שמו הראשון קודם שנימול דהיינו בניות, לא יזכר שם גיות כלל, וביעקב לא נעקר שם יעקב לגמרי שלא יתקיימו דברי עשו הרשע שאמר הכי קרא שמו יעקב וגר ואילו לא היו קורין אותו יעקב בלל היו סבורין שנמנעין לפי שהוא לשון גנאי ולשון עקיבה. Zu Ri. 18,7: אין מכלים דבר. פתרונו אין אדם משיב פני הכירו ריקם וראיה משמואל א, כ״ה ד, ששלוחי דוד אומרים אל נכל ולא הכלמנום שעל כרחך גם פה פתרונו לא השיבונו פניהם ריקם מכל מה שבקשו לנו. שאם תאמר לא ביישנו לדבריך היה נבל יכול להשיבם וכי מפני שלא ביישתם אותם אתם מבקשים שכר .... אלא על כרחך לא השיבונו פניהם כשהיו צריכים לשום דבר כל ימי היותם עמנו. Das Schwierige זאת תורת האדם in II Sbq. 7,19 erklärt er durch die Parallelstelle in I Chr. 17,17 וראיתני כתור האדם המעלה indem תורת und ״ תורReihe״ bedeuten wie תור in Est. 2,12. Zahlreich sind seine Sprachregeln über den Gebrauch der Nominaund Verba usw.57 Auch die etymologische und lexikalische Seite hat K. in seine Kommentaren nicht vernachlässigt; geographische Angaben und historische Beziehungen erhalten bei ihm eingehende Berücksichtigung. Mit nüchternem Verstände und mit klarem Geiste ging er überall den Dingen auf den Grand. Der Stil Karas ist leicht und schön; die Form fesselnd; die Darstellung freilich oft wenn auch systematisch, so doch weitschweifig. Zur Verdeutlichung besonderer Stellen bedient er sich der Landessprache. Wie Dr. Eppenstein nachgewiesen hat, hat D. Kimchi auch die Kommentare Karas benutzt. Ebenso verrät der spätere Levi ben Gerson in seinen Kommentaren eine Bekanntschaft mit Karas Erklärungen. R. Tarn zitiert ihn im ס', ט׳ו) ספר ודשר) Rabi Isak bl) Vgl. Littmsam 1. c. S. 16—19.