Mannheim
Compact Memory

Jeschurun · 1927-03-01 · Heft 3-4 (März 1927) · p. Seite 179

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jeschurun
Volume
14 (1927)
Issue
Heft 3-4 (März 1927)
Date
1927-03-01
Page
Seite 179 (sequence 77)
Language
German
Belongs to
journal issue
OCR quality
73% known words query
IRI
…/2292929-2293050-2293052--08959-2302241
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

R. David Kohen usw. 179 וניטלץ שררה לעצמן לישב על כסא ההוראית ולחכם יאמרו הלאות, וילירו כלי הרעות, והרשות נתעה לכל, לכן הסכימו להסמיך לאנשים הראוים להוראה לקוראם בשם "הרב רבי", ומזה יודע לכל דכל מי שאינו מוסמך דהיינו שיש לו רשות להורות, לאו בר הכי הוא, ואין לסמוך עליו אלא אס כן יהיה ידוע לכל תברא רבה הוא ומצד ענותנותו אינו מבקש גדולות או משום דהוי קכיל וקים או מטעמים אהרי׳ ובל שכן ביורינו זה שבעונותינו שיבו יש אנשים שלא שמשו כלל אלא שעסקו בחכמות הצוניות ומכריזים ואומיים: "חכמים אנחנו" וחורת ה׳ אתם (צ״ל אתנו). ועליהם בת קול מכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה י), ואס יקום נגדם איזה גדול שבדור אומרים לו: "הכבד בביתך ושב שאין בירך לא לחם ולא שמלה", ובעלי בתים נותנים להם אמנה, עם היות כי צייר בפיהם ומגדילים עצמן בכה התחבולה והמרמה ונמצא שם שמים מתהלל כמו שכתבתי למעלה, בודאי ראוי לגדור ולומר שלא כל הרוצה ליטול את השם ימול2) אלא יחידי הדור וסגוליה וזד. יודע על פי הסמיכה הנהוגה, וכל ירא ה׳ ראוי לו לפקוח עינים עורות ולהתקנא ולומר: החרשי׳ שטעו והעורים הביטו! ולבי נוקפי שכלגישין שינתנו בזמננו זה שלא על ם* מומחה דרבים דהיינו ששמו נודע על פי חכמים דנביא רבה הוא שראוי לחוש בהם הואיל ובעונותינו כלנו חכמים כלנו נבונים ואין אנו יודעים את התורה. ויש מצויין אצל הניטין דלא מומחין הן אלא שחכמים הם בעיניהם וחישבץ שבדין הן עושין עד שראיתי אנשים אמרו שהיו עוסקים בטיב גיטין וקדושין בארץ מולדתם ונשתכחו אשר כן עשו וכל רוח אין אתם אלא מתהללים במתת שקר, ואומרים לכל: "נשיאים אנחנו", אוי לעינים שכבה רואות ולאזנים שככה שומעות שאנשים כאלו יכניסו ראשם בטיב ניטין וחליצות שיש בהם כמה דינים התלויים בשערה, אשר לא ירגישו בהם כלל, ואף אם לפי ערכם יש להם יראת שמים אינם שואלים לנדול מהם, כי חכמים הם בעיניהם וכל שכן דמלתא דלא רמיא לאינש לאו אדעתיה וכל שכן שבסבת המים הזדונים אשר שתו יש מהם קלים במצות וחושבים הכל לאין ובדברי חכמים .מזלזלים ואף כי שלום בפיהם ידברו בקרבם ישימו ארבם וכמו שכבר כתבתי Diese Zeilen bilden ein vernichtendes Urteil über die Zeitgenossen des Verfassers. Es gab Rabbiner, die nicht einmal die Turim, die sogar den Schulkindern geläufig sind, befragen konnten. Die spanischen Exulanten, die nach der Levante kamen und rabbinische Aemter annehmen wollen, sind unwissend, hochmiitig, besitzen keine praktischen Kenntnisse, haben das Licht des Talmuds nicht gesehen, können sich im Lehrhause überhaupt nicht zurechtfinden. In ihrer Heimat beschäftigten sie sich nur mit fremden Wissenschaften. In ihrer Jugend haben sie ihren Schöpfer vergessen, vertauschten Licht und Finsternis, Gut und Schlecht, Süss und Bitter. Jetzt aber reflektieren sie >) Aboth VI, 2. ף Ber. 16 b

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.