Jeschurun · 1926-11-01 · Heft 11-12 (November 1926) · p. Seite 92

•92 פ י ר ז ר י ם צב בי פליגי אבשול מאן דאמר לוקה חד איסורא הוא ומאן דאמר אינו לוקה להבי אפקה רחמנא לאבילה בלשץ בישול ביק דעל אכילה לא לקי אבשול נמי לא לקי. וקשיא לי הא ניחא אם אכל החילב שנתבשל כחלב לא לקי משום בשר כחלב ביק שאישור בשר כחלב לא חל על החילב אכל אם שתה החלב שבשלו בחילב פשיטא דלוקה דהא בשעה שנתן החילב פעם בחלב איסור חילב ואיסור בשר בחלב באין. כאחת והשתא שבישל החילב בחלב למה אינו לוקה על הבשול נהי דעל האכילה לא לקי על השתיה מיהת לקי. ויש לומר דשאני חילב שנמס מהר מחום האש ומתערב עם החלב והתורה לא אסרה אלא דרך בשול ועד שלא נתבשל החלב בבר נאסר על ידי תערובת החילב ואין לאיסור בשר בחלב מקום לחול. ואפלו החלב מרובה על החילב כיון שהחילב ניכר בתוך התערובת ואי אפשר להבדילו ולהסירו אינו במל במעופו ולפיכך בכל מפה ומפה איסור חילב קרים ואתי וכשבאה התערובת לידי בשול אין איסור בשר בחלב יכול לחול ומשום הכי אבשול נמי לא לקי כיון דאפקה רחמנא לאכילה בלשון בשול. אבל על רש״י דל קשה שפירש אין איסור חל על איסור ולא נפיק מקרא דלגופיה [אצטריך] וקרא יתירא לית לן לרבויי דאיבא למימר חד לרבויי שליל אתא דחד איסור הוא דאיבא וחד למעוטי שליא אתא דלא סבירא ליה פירשא הוא ובעי■ קרא למעוטיה דאילו למעוטי דם וטמאה לא אצפריך דכיון דאין איסור חל על איסור מהיבא תיתי לן דליתסרו דכעי למעוטינהו. בלומר דלא תקשי לך למה אינו לוקה על אכילה הא תלתא נדי כתיבי ואמר שמואל לעיל מינה גדי לרמת את החילב ואם כן אפלו למאן דאמר אין איסור חל על איסור שאני הכא דרבי רחמנא גדי כדאמרינן לעיל מינה פורתא להבי פירש רש״י דל דפליני רבי אמי ורבי אסי אשמואל ותלתא נדי דכתימ חד לנופיה וחד לרמת את השליל וחד למעט את השליא. והנה רש״י ז״ל סבירא ליה בידוע טעמו ולא ממשו בעלמא לאו דאורייתא ורק בבשר וחלב טעם כעיקר מן התורה ולפי שיטתו הזאת מה לו להכנס בפרצה דחוקה ולומר' שליא לאו פירשא בעלמא היא נגד תלמוד ערוך דאית ליה בסוגיא זו גופה שליא פירשא בעלמא היא מוטב היה לו לעמוד על דעתו דאצטריך חד גדי למעט את הטמאה בגון שבישל בשר טמאה בחלב ושתה את החלב דאי לאו גדי הוה אמינא דלקי משום בשר בחלב דאף על פי שקבל החלב טעם מבשר הטמאה אץ באן איסור ממאה מן התורה דטעם בעיקר בשאר איסורים לאו דאורייתא חוץ מבשר בחלב ושפיר יש מקום לאיסור• בשר בחלב לחול על כל פנים על החלב להכי כתב רחמנא גדי להוציא את הטמאה לאשמעינן דבשר טמאה לאו בשר מיקרי ואם בשלו בחלב אינו חייב לא על הבשול ולא על שתית החלב. ומחוך עוצם הקושיא שבוודאי מצוד, ליישבה תרתי• בלבי •אולי נלחץ רש״י ז״ל לומר כן אליבא דמאן דאמר כיון דעל אכילה לא לקי אבשול נמי לא לקי והוא הדין כיץ דעל אכילת בשר הטמאה לא לקי דאץ איסור חל על איסור אשחית החלב נמי לא לקי ולא אצטריך קרא למעוטי טמאה ועל ברחנו צריכים אנחנו לומר ■גדי•להוציא. את השליא. בדפוס צבי הירש איטצקאווסקי/ ברלין