Jeschurun · 1926-09-01 · Heft 9-10 (September 1926) · p. Seite 69

תשובות גאונים וראשונים 69 סט שגונב מן הנוים ומוכרן לי שם. ובאותה שעד, שהרגיש באותן המעילי׳ אט׳ לי רצונך לילך לי לשם והלויני נא מעות עליהם וכשיהיו לידי אביאם לך למוכרן מיד הוציא ב׳ דינרי׳ והלום לו והלך לדרכו והביא את המעילים הוא ואותו גנב מערופא של ראובן ונכנס בביתו של ראובן. נתגלגל הדבר שהיה שמעון שולח אנשי ביתו לגנוב(?) ויצא לחוץ לעשות להם צוות כי היה חשך והיה מדבר בקול גדול כדי לעשות להם צוות בדרך שמע הגנב מערופא שלו אח קול מתוך ביתו של ראובן ויצא לקראתו על הפחח והכיר בו שמעו׳ ואט׳ לו האתר, זה פלו׳ אתה שחקת בי לקחת 'טעותי על חנם. ואט׳ לו ללכת אצלך יצאתי הלאה. שמעו׳ נכנס לביתו והגנב בא אחריו והתיר המעילי׳ מעל מוזניו שהיה חגור בהם ומכרן לו ואט׳ לו אם יש לך עוד ואט׳ לו הן ואני אלך אחר יצא לחוץ והביא לו מעל אחד ואיני יודע היכן הפקידו והיכן לקחו ואף כשנתארח אצלי קניתי לו הוצאה לאכול. ומן היץ שהוא קנאו הגנב אט׳ לי שהוא וחברו לקחו ביחד לשתות ושת׳ ממד חצי הדמים מפד המנהג שהיה ליתן לו הוצאה במלון ונתתי לו ומן הגנב מערופא שלו לא קניתי מאומה [96 v] כי שמעתי שהגנב מעתפא שלו קיפח מעיל אחד למוכרו לך ולא רציתי לדבר עמו כלום ואף בי הודה ראובן בפני ב״ד שמכרו לו מעיל אחד" כך דעתי דטה על עסק הגנבה ששא׳ חזרתי על כל צדדיה ובחנתי שאין ממש בדברי ראובן לפי שלא בא בטענות ודאי והוא לא ראה הסחורה ולא פיסוק" דמיה עם הגנבי׳ שאילו היו כן הדברי׳ ושמעו׳ היה יודע בדבר וקנאה נקרא רשע בדאמ׳י עני המהפך בחררה ובא אחר ונמלה נקרא רשע כדן חררה דהפקר הם הכי נמי כל סחורה שיודע• אדם בחברו שנתרצו לו המוכרץ ופיסק דמיה ובא הוא ברמאות ולקחה כגון זה נקרא רשע אבל זה ראובן לא פיסק עמהם שום דמים ולא ראה הסחורה ולא הננבי׳ וחצרו נמי לא זכיא ליה דתנ׳ז היה צבי רץ כדרכו או שהיו נוזלות מפריחץ ואט׳ זכת׳ לי הצדי" לא אמר כלום ועו׳ כיון דד,גנבה ביד דים לא קניא ליה חצרו דאמ׳ט רבא כתב לה גט ונתנו ביד עבדה ישן ומשמרתו הרי זה גט ניעור ומשמרתו איד [גט] דהויא ליה חצר המשתמרת שלא לדעתה ואפי׳ דבר לגר להביא לו הכל אין כח בית דין להוציא מידו ואין באן שום זכייה לראובן שאפי׳ שבועת הסת אין כאן " ושלו׳ " " דר. שמואל הכהן גרינברג. “ טלואים למאמרי: הוראתה של מלה עמומה חסרה בערוך. אחר», אשר נדפסו דברי ב״הישרון״ חוברת ד׳, שנה ז׳, קבלתי מכתב מאת ידיד• הרה״ח פרום. דר. ש. קליין, מ העירני, בי הוא לא הגיה בתשובת רב נטרונאי נאק "שרב" במקום ברד, אלא הראה ע״ז כי כך צרץ לגרוס, מכיון שבך הגירסא בתורת האדם לרמב״ן ז״ל, ובקשני לעיין עוד הפעם בדבר. וראה זה מצאתי בזה ה) כן איתא בכ״י וצ״ל //פיסק". ו) קידושץ נ׳י ט ע״ב. ז) ב״מ א/ ג׳. ח) לפנינו //שדי". ט) גטין ע״ח ע״ב.