Jeschurun · 1926-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1926) · p. Seite 56

56 משפט ספר נו דפים. ממילא מובן שעדן רב יש גם בשאר השמעתתות שבחלק בי. ואם נם צריכים אנו לומר, שאין אנו יכולים להסכים לכל מסקנותיו, ויש דברים הדורשים תקון ופירכא, אבל הספר בכללו יתפוס בודאי מקום חשוב בספרות ההלכותית שלנו, והמעיין בו יבא על שכרו. הספר נדפס גם בהדור מיוחד, ובשפה קלה וברורה. הפתיחה האגדתית שנתן לנו המחבר הנכבד בחלק הראשון, מראה לנו את גודל כהו של המחבר הנכבד לא רק בחקר הלכה, אלא נם בהצעת דברי אגדה. עושה הוא לנו מטעמים אגדתיים שבהם הוא דן על פרובלימות־ההוה מנקודת מבט יהודית נפלאה, והוא משלב רעיונותיו באגדת חז״ל באופן מצוין. דבריו באגדה הן מחחות של מרגליות שלא רבות דוגמתן בספרי הדרוש שלנו. כל דף ודף נותן לנו פנינים מפנינים שונים שכדאי להשתעשע עמהם. באחרונה יש להעיר עור, כי חבל שהמחבר הנכבד בחר לו בתור נושא חקירותיו חומר הלמתי שאיננו ביותר מענינא דיומא. בזה הלך בדרך במה נאוניס שבזמננו, שמתעמקים בחקירות הלכות שהן יותר "הלכתא למשיחא", בעת שישנן לפנינו "שאלות בוערות" מענינים הלכותיים רבי ערך בחיי ההוד. ודורשות פתרון ולבון. לא נעלמו ממני דברי המחבר ב״מעין הקדמה" על דברי מבקר אחד שכתב ג״ב כעין זאת. ואני מוכרח לומר שבמחילת כבודו אין דבריו מוכיחים כלום. בזמן הזה שחומר הלמוד נתרבה באופן מבהיל, ובשעה שהחיים תובעים ממנו התענינות יותר מרובה בעניניהם מאשר בדורות הקודמים, בעידנא דריחחא זו שקשין מזינותיו של אדם כקריעת ים־סוף (ביהוד של התלמידי־חכמים ותלמידיהם דעסקין באוריתא), ואין האדם פנוי להגות בתורה בלבד יומם ולילה, בהכרח הוא, שנשים לבותנו בלמודנו ביותר אל דברים הלכותיים ובו׳ שיש להם נניעה ישרה אל החיים ושאלותיהם, דיניהם ומצוותיהם. ועל גאונינו ומאורינו להתחשב עם תנאי ומצב החיים. וכשהם יושבים בד׳ אמותיהם של הלכה ומתעמקים בחקירותיה, יבחרו נא באותו החומר הדרוש ביותר בזמן הזה, יבררוהו ויצרפו הו וילבנוהו עד מקום שרוח קדשם חורם ותבינם, אם גם, כמובן, כשהם לעצמם אינם צריכים להזניח גם חלקי ההלכה שהם בבחינת "הלכתא למשיחא". אולם את החומר ממין הראשון יעשו עיקר, ויפוצו מעינותיהם חוצה וישתו כל הצמאים לרבו־ ה' והבנתי. ומקום יש גם בחומר התלמודי וההלכותי הלזה לקביעת ״יסודות רבי הגונים... ולבנינים רבים בניני המחשבה והעיון". והלומדים שמוכרחים, כאמור, להתחשב עם זמנם ובחירת חומר למודם ועיונם, יובלו יותר על נקלה להתרכז בדבייהם וחדושיהם ולהתעמק בהם. "הלכה למעשה" ההתעסקות בה ובחומרה התלמודי, היא דרישת הזמן הנוכחי מכל המצויים לגבי אוריתא. וראויה היא דרישה זו לתשומת לב מיוחדת מצד אלה כל ההוגים בתורה שזכותם עמדה להם שיוכלו להתעסק בד. יומם ולילה ולחדש בה חדושים. על כנון דא נאמר: השעה צריכה לכך! ואשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים ומתחשבים עם הממשיות! בדפוס צבי הירש אימצקאודסקי✓ ברלין