Jeschurun · 1925-11-01 · Heft 11-12 (November 1925) · page 2

חוברת ו. כסלו—טבת תרפ״ו שנה ששית ירחון לתורה ולעמד היהדות דת שמואל ג־ינכי־ג. תפוסה או תבוסה. . שנינו במם׳ מיר דף ס״ד ע״ב במשנה: המוצא מת וכו׳ נוטלו ואת תפוסתו שנים נוטלן ואת תפוסתן. רש״י שם לא פירש לנו מהי תפוסה, ונם לא אח״כ בגט׳ | שם דף ס״ה ע״א נכי: מת שחסר אין לו תפופה וכו׳. התוספות בד״ה תפוסתו ׳ הסתפקו רק בדברים: מפרש כגמיא. ואמנם בגמרא שם דף ם״ה ע״א שקלו וטרו בשאלה: היכי דמי תפוסה (או כגרסת הערוך: מנין לתפוסה) והביאו אסמכתא דקרא, ואח״ב נשאל: וכמה שיעור תפוסה, ואמרו שם: נוטל עפר תיחוח וחופר קרקע [ בתולה ג׳ אצבעות. אבל מהו הפירוש של השם: תפוסה, לא נאמר שם בגמרא. ׳ משנה וו מובאה גם בבבא בתרא ק״א ע״ב, וגם שם לא אמרו המפרשים בלום, רק \ מדברי הרשב״ם שם ד״ה מת מושכב בדרכו וכו . נראה שסבר ש״תפוסה" בא מן \ תפס — תפש, עיי״ש מה שכתב בנידון הרוג שמצאוהו מנויד דלא קנה מקומו אפילו! לתפופה, שמזה נראה שמת שלם נמצא אע״נ דג״כ לא קנה מקומו, עכ״ס קנה \ תפוסתו. רק רבנו גרשם מפרש ואיטי: תפוסתו: אותו קרקע שסביבו שהליחה ’ והמוח של מת שם. ונם בוה מים ברור לנו מדוע נקראה קרקע וו: תפוסה. לעומת j וה אנו מוצאים משנה הנ״ל שנויה גם באהלות פרק ט׳ ו, משנה ג׳. אלא ששם י הנירסא לא "תפוסה" אלא "תבוסה" בגי״ת. וכן היא נירסת הרמב״ם נם בפירושו לנויר, והוא כותב שס: ופי׳ תבוסה, המקים שמתגלגל בו נגור מלשון מתבוססת 1 בדמיך (יחוק׳ ט״ו, ו')‘. וכן הרא״ש בפירושו לאהלות בד״ה מת גורס "תבוסה". אכל *) עיי" ש שסיים בהבאת האסמבתא דבגזיר/ ובפירוש הדברים ונשאתני ממצרים/ שהכוונה מול עמי מעפר מצרים שאגי שוכב עליו לפי שתמצית הלחות והבשר המעופש מעורב בזד. העפר.