Jeschurun · 1925-09-01 · Heft 9-10 (September 1925) · p. Seite 384

384 Exegetische Beiträge Exegetische Beiträge. Von Dr. Samuel Grimberg■. Jesaja 24, 6. .על כן חייו יושב* ארץ ונשאר אנוש מזער Die meisten Erklärer leiten חרר von חרר/ך versengen, verbrennen ab (So Raschi, Kimchi, Ibn Ezra, Abarbanell, Luzzato, Delitzsch, Dillmann, Orelli u. a. m.). Tg. übersetzt es mit ספו schwinden, wohl auch von genannter Wurzel nur in übertragenem Sinne angewandt. Aehnlich Pes. נתחרבון. Eigenartig ist LXX mit ihrem ׳nxo/ol saovxat, sie werden zu Bettlern werden. Saadia gibt es mit נכר wieder, wozu Derenbourg1 bemerkt: נראה שענינו מלשון המשנה הנוחר והמעקר (חולין פ״ד. מ״ג) ולפי״ז חרו מן חור. Ben Jehuda in seinem Thesaurus tot. ling. hebr. (Bd. 4. S. 1784) führt unsere Stelle unter!/חיי an, erwähnt dann in Fussnote 3, wie bereits Chijug und Ibn Gannah in Zweifel über die Stammesableitung unseres חרו waren. Er schreibt: ,בכל הספרים מלרע, וכבר פקפק בשביל זד ר״י חיוג אם הוא מן הכפולים או מנל״י, אמר בשער חרר ודל: .וגם יתכן להיות (230 משם על כן חרו יושבי הארץ והתפלפל בזה הרבה ריב״ג(ברשאל אלתקריב ובאר דעתו של ר״י חיוג שפקפק מה מפני שהכפולים קצתם מלעיל2 במו סבה קלו וקצתם מלרע, כמו זכה רבו ורעהו של ריב״ג נוטה יותר לגזור על חרו שהוא מנל״י מן היה. Dazu ist noch zu bemerken, dass Ibn Gannah in seinem ספר ד,שרשים unser חרו unter חור/ן־ anführt. Duhm schreibt: חרו leitet man mit Berufung auf Hi. 30,30 von חרר ab, wahrscheinlich mit Recht; die Menschen brennen im Fieber, der Fluch ist etwa wie ein Gift oder eine blutvergiftende fressende (Sach. 5. 4) Krankheit gedacht, hat die magische Wirkung, die Menschen in Fieber hinschwinden zu lassen. Er Vgl.: Version Arabe d’Isaie de Saadia etc., ed. Derenbourg S. 34 Note 7. 2) Zur Akzentfrage sei darauf hingewiesen, dass auch die Verba ע״ו Ultimabetonungen haben, vgl. Jes. 28, 7!9 ,29 ,£קן Nah. 3,18 i)^ u. a. m.; vgl. Ges.-Kautzsch, Hebr. Grammatik § 72, lit. 1. s) Das Buch Jes. (Göttinger Handkommentar) S. 149.